המסלול הנכון לעתור לעיכוב ביצוע מלוא ההוראות שנקבעו בפסק הדין נושא הערעור מקום שבית משפט קמא נעתר לבקשה בחלקה בלבד או התנה אותה בתנאים אינו בבקשת רשות ערעור אלא בבקשה לעיכוב ביצוע במסגרת הערעור, הלכה היא כי עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי יינתן במקרים חריגים בלבד, קל וחומר עת מבוקש עיכוב ביצוע של תשלום הוצאות משפט.

בקשה צריכה להיות מוגשת זמן סביר לפני מועד הדיון בהליך שלגביו מבוקשת ההעברה. שיקולים מערכתיים מחייבים שהבקשה תוגש שלא "ברגע האחרון". כמו כן נדרש מרווח הזמן על מנת לאפשר לקבל את תגובתו של הצד השני לבקשת ההעברה.

כלל נקוט הוא מלפנינו כי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב פסק דין שניתן בערכאה הדיונית. על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובתו. ואולם אין די בבחינת סיכויי הערעור על מנת לדחות בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, שכן ככל שהמבקש עיכוב יוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, ייתכן ויקבע בית המשפט כי יש מקום לעכב את הביצוע.

"חס וחלילה לבית המשפט לפגוע בזכויותיו של אדם, או להרשות לאחר לפגוע בזכויותיו של אדם, בלי שניתנה לאותו אדם הזדמנות נאותה להציג את ענינו בפני בית המשפט. ושנית, מי שנוגע לעניין, ועלול להיפגע מצו של בית המשפט, אין כמוהו להציג את הצד שכנגד, כדי שבית המשפט יוכל לבסס את החלטתו על תמונה שלמה ואמינה של המצב".

רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת ככלל, על פי ההלכה הנוהגת, אלא במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין.

לא די בהצגתן של עובדות או ראיות נוספות שלא הונחו בפני הערכאה הדיונית, אלא נדרש שאותן ראיות או עובדות נוספות יהיו בעלות אותו משקל סגולי – אם כשלעצמן ואם בהצטרפותן לראיות שעל פיהן הורשע המבקש – אשר יש בו כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט.

בעת מעצרו ובחקירתו לא הודיעו לעורר על זכותו להיוועץ עם עו"ד; בהחלטה הראשונה על מעצרו של העורר לא נבחן קיומו של "ניצוץ ראייתי" בעניינו; בסיכומים הכתובים שהוגשו בעניין המעצר יש משום 'הרחבת חזית', שכן נטענו שם טענות שלא ביחס לראיות שהועברו לעורר; ההחלטה בעניין העורר ניתנה מבלי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טיעוניו.

שיקול דעת הרשם הוא שיקול דעת רחב בו לא תתערב בנקל ערכאת הערעור; מקום בו התרשמה הרשמת כי המערערת יכולה לערוך את טיעוניה באופן ממצה במספר מוגבל של עמודים. בהמשך לכך, יוזכר כי המערערת תוכל להרחיב את טיעוניה הן בדיון בפני בית המשפט, הן על ידי הפנייה לנספח אסמכתאות ונספחי מוצגים.