העותר לא צירף כמשיבה את הצד שכנגדו הוא עותר. הכלל הוא כי אין להידרש לעתירה, אלא אם צורף אליה כמשיב כל מי שעלול להיפגע מקבלתה, אי צירופה לעתירה מהווה כשלעצמו עילה מספקת לדחיית העתירה על הסף. העותר לא גילה כל עילה שבדין המצדיקה קבלת העתירה.

המילה "הרחבה" מרמזת על יציאה והגדלה של מקום קיים כלפי חוץ. כך עולה גם מהגדרת "הרחבה" כ"הגדלה של שטח דירה קיימת...". בניית מחסן בנפרד מהדירה אינה בבחינת הגדלת דירה, טענה כי הבנייה מהווה הרחבה של הדירה, הופך את החריג לכלל, ומאפשר לבעלים של הדירה בקומת הקרקע לבנות מחסן על הגג המהווה רכוש משותף, מבלי להידרש להסכמת כל בעלי הדירות. תוצאה זו נוגדת את כוונת המחוקק והיא עלולה לרוקן מתוכן את הכלל לפיו נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות לבנייה על הרכוש המשותף.

ריכוז הדיון בסוגיות השונות שמעוררות שתי התובענות בפני ערכאה שיפוטית אחת יאפשר את ייעול ההליכים ויחסוך בזמן שיפוטי יקר ובזמנם של הצדדים. איחוד הדיון אף ימנע מתן הכרעות עובדתיות ומשפטיות סותרות בשתי התובענות.

העותרת פנתה מספר פעמים למשרד הפנים בבקשה ליתן לאחיה אשרת כניסת למדינת ישראל. אף שעל-פי דתו זכאי העותר לקבל אשרת עלייה לפי חוק השבות, התש"י - 1950, לשר הפנים מוקנית סמכות לסרב ליתן אשרת עלייה למבקש שהוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

מלכתחילה היה מקום להעביר את הבקשה לחידוש ההליך לעיונו של שופט בית משפט זה. זאת, שכן בפועל מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה על מחיקת ההליך, אשר אושרה על ידי שופט בית המשפט העליון, במסגרת הליך של ערעור על החלטת רשם. משניתנה החלטה המאשרת את מחיקת ההליך על ידי שופט בית המשפט, ממילא אין בסמכות הרשם לחדש את ההליך.

אין עילה להידרש לעתירה כל עוד לא מוצו ההליכים בבית הדין הרבני האזורי. "אין פניה לבית משפט יכולה לבוא במקום מיצוי הליכים במערכת האחרת - בית הדין הרבני". האם לבית הדין האזורי יש או אין סמכות לדון בתביעות ההמשך? לא הובא כל טעם שיצדיק סטייה מכלל זה. כאמור, טרם ניתנה החלטה בעניין הסמכות על ידי בית הדין הרבני האזורי. זאת ועוד זאת, היה והעותרת תסתייג מההחלטה של בית הדין הרבני האזורי בעניין הסמכות כשתינתן, זכותה לפעול על פי ההיררכיה הדיונית שנקבעה על פי דין. לאמור, פנייה לבית הדין הרבני הגדול.

במקרים רבים ניתן וצריך להגיב על מחדלי בעל הדין בדרך של פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, המדינה כבעל דין מחויבת להקפיד הקפדה יתרה על קיום החלטות בתי המשפט והוראות הדין ואין לעבור לסדר היום על הפרתם על-ידה. ניתן לצפות שהפרקליטים המייצגים את המדינה יהיו מודעים באופן מיוחד לחובה שלא לגרום לביטול זמן שיפוטי, זאת כמי שאינטרס הציבור מופקד בידם ולבל ייווצר הרושם שיש למדינה כבעל דין זכויות יתר או מעמד מיוחד בבית המשפט.