טעות סופר בדיני צוואות מהווה מסגרת נורמטיבית מצומצמת ותחומה היטב. אין להרחיב את הגדרתו של המונח "טעות סופר" מעבר למידותיו. יוזכר כי בניגוד לשופט אשר כתב את פסק הדין, שלגביו הוגשה בקשה לתיקון טעות, לא ניתן לפנות למצווה כדי לברר את כוונתו. אין די בכך שהמבקש יוכיח כי גרסתו נשמעת הגיונית וסבירה יותר. סבירות גרסתו של המבקש מהווה רק אינדיקציה וחיזוק פוטנציאלי לטענה בדבר טעות סופר, אך ודאי שאין מדובר בראיה מספקת. נטל ההוכחה נמצא על כתפיו של הטוען לטעות סופר. עליו להוכיח כי נפלה שגיאה בתהליך כתיבת הצוואה, כך שהתוצר הסופי איננו משקף כראוי את כוונתו של המצווה.

המבקשת היא חברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרו בבורסה,ונקלעה לקשיים. על פי הסדר הנושים, הוסכם, בין היתר, כי בתמורה לפירעון אגרות החוב של המבקשת תונפק סדרה חדשה של אגרות חוב של המבקשת. לטענת המשיבה המבקשת אינה עומדת בתנאי הנוגע לשווי החזקות הציבור. לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בית המשפט בהחלטת המשיבה, ולא ראיתי לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת.

התכלית של השניים שונה, תפקידו של כונס נכסים שמונה על ידי בית משפט בהתאם לתקנה 388 לתקנות לפני מתן פסק דין הינו לשמור על המצב הקיים ולמנוע העלמה או השמדה של הרכוש נשוא המחלוקת בעת שקיים סכסוך תלוי ועומד לפני בית המשפט. לעומת זאת, תפקידו של כונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט לאחר מתן פסק דין בהתאם לתקנה 388 לתקנות הינו לפעול לביצוע פסק הדין ולשמש חלופה אפקטיבית להליכי ההוצאה לפועל הרגילים, מקום בו אלו אינם צפויים להביא לתוצאה של ממש. יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה ולקבל את הערעור.

על הרשויות המקומיות להקפיד להחליט בצורה ברורה מיהו המחזיק בנכס ומי זה ש"יחויב" בארנונה. ניתן לרשום את שמו של איש קשר, אך יש לעשות זאת באופן ברור שאינו מותיר כל ספק לגבי זהות המחזיק ו/או ה"מחויב". יש להבהיר, כי בנסיבות אחרות, שבהן, ה"מחויב" הוא החברה דווקא, השגה המוגשת בידי כל אחד שפרטיו השתרבבו בתוך המסמכים ששלחה הרשות המקומית בקשר לארנונה תיחשב כהשגה כדין.

המבקש טוען כי ההחלטה המינהלית התקבלה מבלי שנבחנה התשתית העובדתית על-ידי הגורם המוסמך, תוך אימוץ "עיוור" של המלצת גורמי הביטחון. ההחלטה אינה מאזנת כראוי בין הפגיעה הקשה בזכות החוקתית של המבקשת לחיי משפחה, לבין סיכון עקיף ותיאורטי שנשקף מבן משפחתו של המבקש. הוחלט כי הנזק הנגרם אינו בלתי הפיך, שכן אם יתקבל הערעור יוכל המבקש לשוב לישראל ולהתאחד עם משפחתו.

הוגשה תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו למכונת דפוס בעת הובלתה בים, בענייננו, בית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות לדון בתובענה כך התרשמו שתי הערכאות כי הפורום הזר הוא הפורום הטבעי, קרי: המקום שעימו יש את הקשר המשמעותי ביותר עם ההתדיינות על פי "מירב הזיקות". נקודה זו מחזקת את המסקנה כי החלת מבחן מירב הזיקות במקרה הקונקרטי מובילה לכך שבית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות לדון בתובענה.

החוק הגרמני מבחין בין נרדפים בתוך גבולות הרייך השלישי. לבין נרדפים מחוץ לגבולות הרייך, ומבוססת על "שלילת חירות". בנוסף, זכות פיצוי לנרדף שניזוק בגופו או בבריאותו, ללא קשר למקום מגוריו. על בסיס פסיקות בתי המשפט בגרמניה בישראל הוכרה "הלכת הפחד". על פי הלכה זו, גם פחד מפני מעשה אלימות מצד הכוחות הנאציים מהווה בסיס להכרה כנרדף, וזאת בתנאי שהוכח יסוד סובייקטיבי של פחד ותשתית אובייקטיבית המבססת את סבירות הפחד.

בעקבות התייצבות המשיב בתחנת המשטרה ביקשה המשטרה לעצור אותו עד תום ההליכים, השיקולים הרלוונטיים לבחינת בקשה להארכת מעצרו של נאשם הם שניים: רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וקצב התקדמות המשפט הפלילי המתנהל נגדו. שיקולים אלה כרוכים זה בזה, בהבנה, שעודו נהנה מחזקת החפות.