הלכה היא שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית, להוציא באם העונש חורג באופן מובהק מרמת הענישה הראויה והמקובלת בנסיבות דומות, או מקום שבו נפלה טעות ברורה בגזר הדין. עבירת הניסיון לרצח היא מהחמורות בספר החוקים, ובית משפט עמד לא פעם על החומרה הרבה שמבחינת היסוד הנפשי אין כל הבדל בינה ובין עבירת הרצח.

בתי המשפט לא יטו להעניק סעד במקרה של תקיפה עקיפה, מקום שבו נמנע הצד התוקף מהעמדת הפגם הנטען לביקורת בהליך של תקיפה ישירה, ביתר שאת כאשר המבקש לתקוף את הצו עשה דין לעצמו, ולא פעל לפיו. הפסיקה הכירה בחריגים לכלל זה בנסיבות מסוימות, כאשר מעשה המינהל לוקה בפגם חוקי או מוסרי חמור הגלוי על פני הדברים; לצד זאת על בעל הדין להוסיף ולהוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות אי ציות להוראת הדין.

הלכה היא, כי לשם הוכחת קיומה של הבטחה מנהלית יש להראות, תחילה, כי אכן ניתנה הבטחה בצורה מפורשת וחד-משמעית. בשלב השני, מתן תוקף משפטי לאותה ההבטחה מותנה בקיומם של תנאים אלה: נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה; לנותן ההבטחה הייתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי; נותן ההבטחה הוא בעל יכולת למלא אחריה; ואין צידוק חוקי לשנות, או לבטל את ההבטחה.

כאשר שווי הבטוחה עולה על סכום החוב לנושה המובטח, קיים חשש שהנושה המובטח יעדיף קונה מהיר על פני קונה במחיר ראוי, ולפיכך נוצרת "חזקה" לפיה ישנה מחלוקת בין הנושה המובטח לבין הנאמן והכנ"ר באשר לאופן מימוש הנכס. במצבים כאלה יש צורך בפיקוח בית משפט של פשיטת רגל על אופן מימוש הנכס. רק לעיתים נדירות יתחייב "פיקוח צמוד" של בית משפט של פשיטת רגל.

כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי המקרה מעלה שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגות מעניינו שלו. הלכה ידועה היא שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה שנקבעו בערכאה הדיונית שכן בידה יתרון מובהק בכל הנוגע לקביעות שבעובדה ולהערכת מהימנות עדים.

מתגובת המשיב הנני למד כי הוא מעדיף שההליך נשוא הבקשה יתברר בירושלים. אי לכך, הנני קובע, מכוח הסמכות הנתונה לי, כי הדיון יועבר לבית משפט השלום בירושלים.

בקשות בנוסח זהה מוגשות מעת לעת לבית המשפט העליון, ומכיוון שכבר עמדתי לא פעם על כך שאין בבקשות אלה – שאין בהן כל פירוט ואינן נתמכות בתיעוד כלשהו – כדי לעמוד בדרישות הידועות למתן פטור מהפקדת עירבון. לא אוכל, גם הפעם, להיעתר לבקשה.