שומה על בית המשפט לבחון אפשרות לשלוח את הנאשם שלפניו לחלופת מעצר שיהיה בה כדי להגשים את תכלית המעצר אך בה-בעת פגיעתה בחירותו פחותה, עם זאת, על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן להסיר את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר כלשהי ורק אם שאלה זו נענית בחיוב, יפנה לבחון את התאמתן של חלופות מעצר קונקרטיות המוצעות לו.

"צו ביניים נועד, בין היתר, לשמר מצב קיים במהלך ניהולו של הליך משפטי, כדי שבסופו ניתן יהיה לממש את פסק הדין שיינתן והסעד יהיה אפקטיבי". לאמור, בית המשפט הכריע בתיק, ואולם על מנת שלא לפעול באופן שינביע תוצאות בלתי הפיכות – מתבקש בית המשפט לשמר את הסטטוס-קוו. לשם כך נועדה הבקשה לאי הרחקת המבקש עד להכרעה בערעור. ואולם, בקשה למתן צו עשה ליתן רשיון ישיבה, מבקשת למעשה להחליף את שיקול הדעת המינהלי בשיקול הדעת השיפוטי. למכשול המצוי במתווה הזה, מצטרף אף המכשול בדמות הכלל לפיו צו עשה לא ניתן כדבר שבשגרה.

על אדם לרצות את מלוא עונשו; הגם שקיצור העונש מקובל בהקשרים שונים, אין הוא בחינת זכות קנויה. לוועדה הסמכות ושיקול הדעת לאזן בין השיקולים השונים, ואין בית משפט זה שם עצמו בנעליה אלא במקרים חריגים. בין החריגים יירשמו חוסר סבירות והיעדר תשתית ראייתית.

בית המשפט קבע כי עבירות הרכוש הן עבירות נפוצות, שיש לתת להן מענה בדמות ענישה מרתיעה והולמת.

בהתחשב בכך שהבקשה להארכת מועד הוגשה מלכתחילה בתוך המועד הקבוע לכך בדין; ובהעדר תגובה מטעם המשיב; ניתנת בזאת אורכה להגשתה של עתירה לדיון נוסף.

המבקש לא הראה כל בסיס לטעות שנפלה בהחלטה. אין בטענתו כי ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום בנצרת הוא "הסכם הצהרות" דווקא.

הנחת היסוד לפיה יש להעדיף את זכות העיון על פני מניעתה, וכי אין להגביל את הזכות אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה. הכלל הוא שכל אדם שבידו ראיה הדרושה למשפט חייב לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור.

נוכח תכליתם של עיקרי הטיעון אשר נועדו לחסוך בזמן שיפוטי ולייעל את הליכי השמיעה, עיקרי טיעון קצרים יוגשו מטעם המערער.