בעת כריתתו של הסכם חכירה חדש הכולל שינוי יעוד או שינוי בקיבולת הבניה על המקרקעין, רוכש החוכר זכויות נוספות, אשר בגינן לא שילם למינהל בעת כריתת הסכם החכירה המקורי. בתמורה לזכויות הנוספות, על החוכר לשלם דמי היתר.

מקום בו תביעת הניזוק כנגד המזיק נידונה ראשונה, ונתקבלה במסגרת אותו הליך קביעה שיפוטית בדבר יחס הנכויות – תשמש קביעה זו גם את תביעת השיפוי של המוסד כנגד המבטחות. יישומה של הלכה זו, מוביל בענייננו לתוצאה על-פיה שומה היה על הערכאה המבררת את תביעת השיפוי להידרש לקביעות השיפוטיות שנתקבלו על-ידי בית המשפט שדן בתביעת הפיצויים של הנפגע.

נקבע כי הראיות והמסמכים שהוצגו לפני בית המשפט מגבשים תמונה לפיה היה זה המבקש אשר שילם את תמורת הרכב, והוא העושה בו שימוש בלעדי. על "קבלה זמנית" שהחזיק המבקש במהלך חקירתו צוין: "נתקבל מדאוד 52,000 ₪". מדו"ח מעקב שבוצע על ידי חוקר פרטי למד בית משפט קמא כי המבקש נוהג ברכב מנהג בעלים, בעוד המבקשת עזבה את הארץ ומתגוררת בארצות הברית.

כל שההסכמים שבידי הרוכשות תואמים את העסקאות שלא ניתן להן אישור הסינוד כפי שיוצהרו על ידי המשיבים, ממילא לא יהיה צורך לחשוף מידע נוסף לעניין עסקאות המקרקעין של הפטריארכיה. ככל שקיימות עסקאות נוספות שלא אושרו, מעבר לאלה שיוצהרו, יש באישורי הסינוד שיופקדו בכספת בית המשפט כדי לענות על חשש הרוכשות ליצירת אישורים פיקטיביים בדיעבד.

מסוכנותם של המשיבים נלמדת מאופי מעשיהם, שנועדו לחזק ולהאדיר את ארגון החמאס על ידי פעילות לקירוב הציבור המוסלמי לארגון והרחבת מעגל התומכים בו. יש בפעילות זו מסוכנות ברורה. נוכח מרכזיותם של המשיבים בארגון אין מנוס מהותרתם במעצר, וכי למשיבים 5-3 עבר פלילי.