לתגובת המשיבים תוך 30 יום, ימי פגרה במניין. 

נקודת המוצא העקרונית היא כי על בית המשפט שדן בבקשת עיכוב מעין זו לאזן בין האינטרס הציבורי בדבר אכיפה מיידית של העונש, לבין שמירה על טוהר ההליך הערעורי. על אף הנימוקים לקולא, הסבירות שבית משפט יתערב בעונש עד כדי קביעת עונש מאסר בפועל במסגרת עבודות שירות, או עונש מאסר בפועל לחודשים בודדים - הינה נמוכה.

כך יש לבחון נאשם בבקשה למעצר עד תום ההליכים, הסתכלות בבדיקה פרטנית, מתברר כי קיימת מסוכנות המבססת את קביעת בית המשפט שהחלופה איננה עונה על הדרישה. סולחה היא בעלת משקל, אך לא במידה שיש בה כדי להטות את הכף לטובת שחרורו של נאשם לחלופה. כך גם ביחס להעדר העבר הפלילי. עם זאת, אין בזה הבעת עמדה לכאן או לכאן מה יהיה דינה של חלופה בעלת איכות גבוהה, והאם בהקשר זה יהיה מקום להזמין תסקיר מעצר.

טענה בעניין קטנות המסתמכת על כך שעל פי לוח השנה העברי לא מלאו 18. אין לטענה זו על מה לסמוך. שהרי המחוקק קבע את לוח השנה הגרגוריאני כלוח לפיו יימנו שנותיו של אדם בעניינים כגון דא והוא המקור הנורמטיבי המחייב. הטענה כי יש להחיל את לוח השנה העברי לא תוכל להתקבל. ברור אפוא שהניסיון לשוות לשאלת קטינותו, לכאורה, של המערער משקל מכריע לעניין הקלה בעונשו הוא ניסיון חסר בסיס ותוחלת.

משניתנה הכרעה בבקשה, תם הטיפול בה ולא ניתן לשוב ולהידרש לה לגופה, וממה שנאמר כי "יש ליתן את הדעת לשינוי סעיף העבירה". אין להסיק מכך כי יש הכרח להתערב במידת העונש.

במקום שבו נעשתה המצאה בפקסימיליה על-ידי בית המשפט ולא נערכה תרשומת לגבי ביצוע הודעה טלפונית, "לא יראו את כתב בי-הדין ששלח ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך הדין הנמען תצהיר בדבר אי-קבלת כתב בי-הדין בפקסימיליה".

פרק הזמן הקצוב בדין להגשת הליך מסוג זה קצר ביותר, ולא בכדי. במועדים אלו – הקצרים מן המקובל לערעור או לרשות ערעור בעניינים אחרים – ניתן ביטוי לחשיבותו של הליך הפסלות כיורד לשורש ההליך, וכן לחשיבות ההכרעה המהירה בו שתסיר כל עננה באשר לאובייקטיביות השיפוטית.

התנאי הבסיסי למתן פטור הוא: היעדר יכולת כלכלית. והדבר צריך להיות מוכח מעל כל ספק.