אין מקום לחסום את דרכו של המבקש לבית משפט זה. על כן, המועד להגשת הערעור (והבקשה לצו ביניים שהוגשה בגדרו) מוארך עד למועד ההגשה בפועל.

צוין כי: "בא-כוח הועדה המקומית לא ידע לומר מהם ואם בכלל הצעדים שבכוונת הועדה המקומית לנקוט בשלב זה... עובדה זו מעוררת תמיהה במיוחד בשל הספק המתעורר אם אכן בכוונתה של הועדה לנקוט בפעולה כלשהי המתבקשת בנסיבות". 

יש לדחות את הערעור מטעם העדר הסמכות העניינית ומטעם זה בלבד.  

מהחומר שלפנינו עולה כי בית המשפט המחוזי הסביר זאת לצדדים טרם קיבל עמדתם. בית המשפט קמא בחן בפסק דינו את הבקשה לאישור הסדר פשרה, עמד על תנאיו ובדק אותם לגופו של עניין.  

התנהלותם הדיונית של המבקשים בהליך שהתנהל לפני בית משפט השלום מעוררת לדידי קושי ניכר. המבקשים לא המתינו לקבלת התגובה מטעם המשיבים כפי שהורה בית המשפט, לא הגישו בקשה למתן החלטה בסעד הארעי שהתבקש על ידם וחלף זאת פנו ישירות לבית המשפט המחוזי. על פניו נראית התנהלותם האמורה בלתי ראויה ובלתי מוצדקת.

הגעתי למסקנה כי קיימות כלפי העורר ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לו, איני רואה להכביר מילים לגבי עילת המעצר, מאחר והעבירות בהן נאשם העורר מקימות נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי הקבוע בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, כך שמעצר הוא הכלל וחלופת מעצר היא החריג. בבסיס תפיסה זו מצויה פגיעתם הרעה של הסמים בחברה, ובעיקר, העובדה שהסחר בסמים, או סיוע לסחר שכזה, יכולים להתבצע גם כאשר נאשם מצוי בחלופת מעצר, וגם כאשר חופש התנועה שלו מוגבל.  

כידוע, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בקבלו טענות סף שיש בהן כדי למנוע מבעל דין להשמיע את טענותיו לגופו של עניין, והלכה למעשה למנוע ממנו את יומו בבית המשפט. 

בית משפט זה עמד על הבעייתיות הכרוכה בפיקוחם של בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שמצוי במעצר בית. אולם, אין מקום לקביעה גורפת, לפיה קיים 'קושי מובנה' או 'ניגוד אינטרסים', כל אימת שמדובר בהורים של נאשם, המתבקשים לשמש כערבים או כמפקחים. כל מקרה יידון לגופו ולנסיבותיו המיוחדות, והדברים שנאמרו לגבי הוריו של הנאשם יפים, גם כאשר עסקינן בבני משפחה אחרים מדרגה ראשונה.

אינני סבור כי נפל פגם בהחלטת ערכאות קמא להותיר את היהלומים בידי המדינה לתקופה נוספת של 180 ימים. עוד יצויין כי עד לתום תקופת התפיסה נותרו כ-3 חודשים, שגם במסגרתם רשאית המבקשת "להגיש בקשה נוספת באם יתארך ההליך". באיזון בין זכויות המבקשת לבין רצון המשטרה, די לומר כי בשלב זה של החקירה אינני סבור שהעניין מצדיק בירור בגלגול שלישי. התקופה שנותרה עשויה לתרום לליבון התמונה, לכאן או לכאן.