העותרת כשלה מלהציג במועד הנדרש את כל האישורים והמסמכים הנדרשים לבקשות ההכרה בצהרונים המופעלים על ידה על פי ההנחיות שפרסם המשיב, ועל כן לא הייתה זכאית להכרה בצהרונים; העותרת לא הרימה את הנטל להראות כי הופלתה ביחס למפעילי צהרונים אחרים.  

כידוע הגם שהגישה בבקשות להארכת מועד בפלילים גמישה יותר מזו הנוהגת בהליכים אזרחיים, מתן ארכה אינו נעשה כדבר שבשגרה והוא מותנה בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת".   

המערער ביצע את עבירות המין בקטין המתלונן על רקע קיומה של סטייה מינית מסוג פדופיליה עם משיכה מינית לבנים; המערער אינו רואה את המסוכנות הנשקפת ממנו ואינו מביע אשמה או בושה סביב ביצוע המעשים. עוד צויין כי הרושם הוא כי מדובר באדם מניפולטיבי, לא אמין, המבקש להציג עצמו באור חיובי בלבד ואת המתלונן כמי שבודה דברים מליבו.

טענת המבקש כי לא ציינו בפניו את העובדה שהוא צפוי להפקעת השחרור על-תנאי, אינה רלבנטית ואין לקבלה. כן נקבע, כי הבקשה לביטול שחרורו על-תנאי של המבקש הוגשה במועד, תוך 3 חודשים מיום מתן גזר הדין, אשר ניתן במהלך תקופת התנאי, בהתאם לסעיף 22(א)(1) לחוק שחרור על-תנאי. 

אישור על מיצוי הליכים התקבל מלשכת ההוצאה לפועל, הבקשה לביטולו נדחתה, והמבקשים לא נקטו הליכים נוספים בעניין; התקיימו במלואם התנאים לשם הגשת תובענה נגד ערב מוגן, כפי שאלו נקבעו בסעיף 27(ב)(1) לחוק הערבות (ובסעיף 17ג בנוסח הישן של החוק); לא הוכחה רשלנות של המשיב ברישום המשכנתא על הנכס או במימושהּ; המבקשים לא הוכיחו כי הנושה גרם לפקיעת הערובה, ומשכך אין מקום לדון כלל בהחלת סעיף 6(ב).

תיתכנה נסיבות בהן גם בחלוף תקופה ארוכה יש מקום להורות על הארכת המועד. אולם כדי להגיע לתוצאה זו יהא על המבקש להאריך את המועד להצביע על נסיבות שמצדיקות זאת. נסיבות אלו עשויות לכלול, בין היתר, את השיקול של מידת האיחור והטעם לו, ואף כשיקול נוסף את ההשלכות של אי-מתן ההארכה. אולם על פי אמות מידה אלו, לא השתכנעתי כי בנסיבות מקרה זה יש מקום להאריך את המועד.  

נקודת המוצא היא כי על בעל דין למצות את ראיותיו ולהגישן בחבילה אחת, ואילו הגשת ראיות נוספות תוך כדי ההליך הינה החריג ; אופי הראיה הנוספת הוא בעל משקל, אך בכל מקרה אין זה שיקול בודד; לאורך כל התקופה הממושכת לא מצא המבקש לנכון לצרף כראיה את חוות הדעת של פרופ' ירניצקי. אמנם נכון הוא כי חוות הדעת מושא הבקשה נכתבה לפני זמן קצר יחסית, במסגרת ההליך בפני ועדת העררים, ובמובן זה לא ניתן היה להביאה לבית המשפט המחוזי בשלב מוקדם יותר במסגרת ההליך דנא.  

הבקשה המשלימה לוקה בחסר, אינה מספקת פירוט מלא לעניין המצב הכלכלי, ואינה נתמכת באסמכתאות מלאות; לא צורפו לבקשה תדפיסי חשבון בנק ומסמכים מלאים ועדכניים המלמדים על שיעור ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי, ולמעט אמירה כללית בעלמא אין פירוט הולם ומבוסס לעניין האפשרות של המבקש להסתייע בסביבה הקרובה.