המשיבים עושים שימוש אסור ופסול בצבע מעכב בעירה "פילוקוט B1 אנטיפליים" ובתעודה שהוצאה מטעם מכון התקנים הישראלי ביחס למוצר דומה. לטענת המבקשות, פעילות זו מנוגדת להסכם הבלעדיות באשר למוצר פילוקוט B1, ולפיו פילו-אש היא הזכאית למוניטין של המוצר, לבעלות בתעודת התקן הישראלי ולרישום הסימן המסחרי על שמה; היחסים המסחריים בין הצדדים נותקו לפני כתשע שנים, וקשה להלום כי למבקשות נודע אך לפני כשנה על כך שהמשיבה ממשיכה לייצר ולשווק את המוצרים, מה עוד שהצדדים פועלים באותו תחום ובאותו שוק. 

בשונה מן האמור בבקשה, בהתחשב בימי פגרת הקיץ ופגרת הסוכות המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 28.10.2012; בנסיבות החריגות שתוארו בבקשה, אשר אף שלא נתמכה בתצהיר נתמכה במסמכים רפואיים בדבר מצבו המבקש 1, ובהעדר התנגדות מצד המשיבים לעצם מתן ההארכה, יש אכן מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד.

הדרך הדיונית בה נקטו המבקשים מעוררת קושי, וכבר נקבע לא אחת כי בעל-דין המתלבט לגבי סיווגו הנכון של ההליך ובוחר להגיש ערעור בזכות נוטל על עצמו סיכון, וכי סיכון זה אינו מתאיין אך בשל כך שבעל-הדין מבקש "למען הזהירות" לראות בערעור כבקשת רשות ערעור.

הדיון בעניין מעצרו של אלחרר נדחה מספר פעמים בשל טענת באת-כוחו כי לא הועבר לה כל חומר החקירה על-ידי התביעה; נוכח המסוכנות הברורה הנשקפת מהמעשים המיוחסים לאלחרר ונסיבות ביצועם, ועברו הפלילי המכביד – אין אפשרות לשחררו לחלופת מעצר, טובה ככל שתהיה; כאשר מדובר בעבירות בסחר סמים, האפשרות להשיג את תכלית המעצר באמצעות חלופה – היא מוגבלת. הפצתו של נגע הסמים כרוך ברווח קל וניכר, ומאידך סכנתו לציבור וביטחונו שוב אינה טעונה הוכחה.

המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון הוא תוך 15 ימים מיום מתן פסק-הדין; לבית המשפט מסורה הסמכות להורות על הארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף; כאשר עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, השיקול שעניינו סיכויי ההליך עשוי לקבל משקל רב יחסית, זאת במקום שבו ברור על פני הדברים כי פסק-הדין של בית המשפט העליון אינו מתקרב אפילו ל"סביבת" התנאים למתן דיון נוסף כפי שהם קבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט.

לצורך הכרעה בבקשה להחייאת הליך יש לבחון את מכלול האינטרסים הרלבנטיים – אלה של יוזם ההליך, אלה של המשיב וכן את האינטרס הציבורי.

המבקשת תפקיד בבית המשפט הודעת קיזוז בלתי מותנית המתירה למשיבים לקזז מן הסכום המגיע לה כאמור, ללא תנאי, סך של 25,000 ש"ח בגין הוצאות משפט שייפסקו בהליך זה, אם ייפסקו.

בנסיבות המיוחדות שנוצרו, ומששלחו המבקשות את ההוצאות שנפסקו לחובתן יום לאחר שהומצאה לידיהן החלטת כבוד הרשמת כהן-לקח, אין מקום לחסום את דרכן מלהגיש את הבקשה למתן רשות ערעור רק מחמת העיכוב שבהשגת האישור בדבר תשלום ההוצאות.