נקבע כי הסמכות לקבוע אם עבודות מתבצעות על פי גבולות רישיון הכרייה היא סמכות מקבילה הנתונה הן למפקח על המכרות, הן לרשויות האכיפה לפי דיני התכנון; אם המבקשת סבורה כי יש מקום לצרף את המפקח על המכרות כמשיב לעתירה, פתוחה לפניה הדרך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט יפעל כחכמתו.

בית משפט זה נוטה להיעתר לבקשות של המדינה לעכב את ביצועו של עונש מאסר בעבודות שירות עד להכרעה בערעור על קולת העונש. הרציונל התומך בגישה זו הוא הרצון לאפשר למדינה למצות את זכות הערעור שעלולה להיפגע אם הנידון ישא בעונשו, או חלק משמעותי ממנו, לפני שהערעור נדון והוכרע. מצב כזה עלול לפגוע באינטרס שלא לכבול את ידי בית המשפט בבוחנו את הערעור כשהנידון כבר החל לשאת בעונשו בבחינת "מעשה עשוי"; ערעורה של המדינה על גזר דינו של השותף קבוע לדיון במועד קרוב. על כן, עסקינן בעיכוב קל בלבד בתחילת הליך שיקומו של המשיב וכף המאזניים נוטה להעדיף את אינטרס המדינה למיצוי זכות הערעור.

נטען כי משפחתו של המבקש מחזיקה בנכס מזה למעלה מ-59 שנה. המבקש פירט בהרחבה את המצב התכנוני באזור. לטענתו, בכוונת מכוון אושרו תוכניות שהפקיעו את השטח מידיו שלא כדין; מבלי לקבוע מסמרות בדבר נדמה כי המבקש לא הוכיח בשלב זה כי סיכויי הערעור נוטים לטובתו. באשר למאזן הנוחות, יש ליתן משקל לכך שאין מדובר בנכס המשמש למגורים, כי אם לאחסנה, והמבקש לא הוכיח שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן צו המניעה.

הבקשה להארכת מועד מונחת הטענה כי כעת תלויות ועומדות שתי בקשות לפני בית המשפט המחוזי: האחת, בקשה מטעם הנאמן לאישור המכר, והאחרת, בקשה למתן הוראות בעניין הצעה נוספת שהתקבלה למחרת ההתמחרות; אין מקום לאפשר למבקש לשמור לעצמו על הזכות לתקוף בעתיד את ההחלטה מיום 3.7.2012, כשהוא בחר לנסות ולשמוט את הקרקע מתחת להליך ההתמחרות בהליך נוסף בבית המשפט המחוזי.

אין מקום להורות על תסקיר מעצר, על אף שהעורר נעדר עבר פלילי, וזאת נוכח המסוכנות הברורה הנשקפת מהמעשים החמורים המיוחסים לו בכתב האישום; גם על רקע המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים לו, אין מקום לשלול באופן קטגורי אפשרות לשחרור חלופת מעצר, לא כל שכן כאשר מדובר באדם נעדר עבר פלילי.

הראש העיקרי של העתירה שלפנינו מכוון להחלטת שר הפנים למנות את המשיב 18 כחבר במועצה מכוח סמכותו לפי סעיף 106(ב) לצו המועצות המקומיות; העותרים לא מיצו הליכים בטרם הגשת העתירה לבית משפט זה, ולא העלו את הטענות המועלות בה בפניותיהם לשר הפנים ונציגיו; אין בדחיית העתירה, כדי לחסום את דרכם של העותרים לשוב ולפנות בבקשת סעד בנושא העתירה לאחר מיצוי ההליכים, ככל שתהיה עילה לכך.

בא כוח המשיבים הסכים לבקשת בא כוח העותר להעמיד לרשותו את הראיות הנוספות שנגבו, ואף הצהיר שהעותר ייחקר על הראיות הנוספות.