לנוכח עקרון הענישה האינדיבידואלית, על בית-המשפט מוטלת החובה לאזן, בכל מקרה הבא לפניו, בין נסיבות המעשה לבין נסיבות העושה; בהסתמך על ההלכה אשר יצאה מלפני בית-משפט זה, קבע בית-המשפט המחוזי, כי בעת קביעת עונשם של עברייני אלימות במשפחה, יש ליתן משקל משמעותי לשיקולי ההרתעה והגמול, בדרך של השתת עונשי מאסר משמעותיים על עבריינים אלה; נגע האלימות במשפחה, פוגע בשלום הציבור ובערכים יסודיים של החברה בישראל, ועל בית-המשפט מוטלת החובה להוקיע מעשים אלו, בדרך של ענישה משמעותית, אשר תעביר מסר שיפוטי חד וברור לעברייני האלימות במשפחה.

בעניינם של הנאשמים מתקיימת עילת מעצר – הן משום שהעבירות המיוחסות להם מקימות חזקת מסוכנות, והן משום שישנו חשש לשיבוש הליכי חקירה; עילת המעצר נגזרת מהמסוכנות הרבה של העורר, שהוכחה לכאורה, ולפיה כאמור הוא חבר לאנשים אחרים על מנת לתקוף באלימות אדם אחר. מתעורר גם חשש שמא ישובשו הליכי החקירה, וזאת בין היתר לנוכח העובדה שהמתלונן ואף חלק מן העדים הפגינו חשש ברור מפני המשיבים.

המבקש, שביקש להשמיע דבריו, ציין כי הגיע למסקנה שעליו להשתנות לאחר שהות במעצר אבו-כביר; כיום הוחזר לבית סוהר אופק, והוא מתחייב להתנהגות נאותה באחד האגפים בבית סוהר אופק אם יועבר אליו; איננו נכנסים לשאלה הפורמלית של התנאים למתן רשות ערעור ונטעים שוב כי מדובר בקטין מדובר בקטין בהפרדה שעניינו נבחן שיפוטית בדרגה אחת.

נטיית בית המשפט שלערעור היא למעט ולהתערב בהחלטות שעניינן מינוי מומחים רפואיים בתביעות על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,; יש אפשרות שאילו בית משפט זה היה דן בבקשה מלכתחילה, היה מגיע לתוצאה שונה נוכח אופי המסמכים שצורפו לבקשה למינוי המומחה, אם כי כבר נפסק בעבר שלמונח "טפול רפואי" שבתקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 יש ליתן פירוש מרחיב, וכי "מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים.

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לאפשר לבעל הדין להגיש חוות דעת מומחה, לאחר שבעל הדין האחר הגיש חוות דעת מומחה מטעמו. הטעם המהותי לכך נעוץ בטעמים חוקתיים, בחשיבות זכות הגישה לערכאות וכדי לאפשר לבית המשפט לרדת לחקר האמת. הטעם הפרוצדוראלי לגישה זו הוא שבתיקון מספר 3 לתקנות, אשר במסגרתו נקבע ההסדר שבתקנה 129 לתקנות, לא נשללה זכות זו, ואף בדברי ההסבר לתיקון הודגש כי לתובע יש זכות להגיש חוות דעת נגדית גם במצב דברים שבו הנתבע היה הראשון שהגיש חוות דעת באותו עניין; לא תינתן רשות ערעור על החלטות בעניין סדר שמיעת עדים. על כן, אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור בעניין מועד חקירת נותני חוות הדעת.  

בתשובה, תינתן התייחסות לאפשרות שבית המשפט יפעל על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות וכן לשאלה, אם במקרה כזה ניתן לראות בתשובה סיכום טענות בכתב כאמור בתקנה 448 לתקנות. היעדר התייחסות כמוהו כהסכמה. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך.

דומה כי לאחרונה קמו עוררין על כלל זה, ואנו מוצאים ניצני גישה לפיה דווקא בעבירות מין יש מקום כי ערכאת הערעור "תבחן דווקא בקפדנות יתרה את מסקנותיה של הערכאה הדיונית", וכי אין לקבוע א-פריורית כלל של התערבות מצומצמת בממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית.  

למבקש רקע של צריכת סמים אשר בגינה הופנה בעבר לקהילה הטיפולית במלכישוע לשם גמילה, אך לאחר שחרורו חזר לסורו; סעיף 48(א)(7) לחוק המעצרים, הקובע כי בית המשפט רשאי לשחרר עצור המשתמש בסמים לגמילה; בעבירות דקירה, הכלל הוא שמי שקיימות לחובתו ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר, אלא בנסיבות חריגות.

מבחינה תיאורטית צרה קיימות שתי אפשרויות. האחת – כי תמחור באופן העושה שימוש במספרים לא "עגולים" אינו חוקי. אם כך הוא המצב, על העותר להצביע על הבסיס הנורמטיבי מכוחו אסור אופן התמחור האמור, ולפעול בגדר אותו דין; האחרת – ונראה שזוהי עמדת העותר – אופן התמחור הנ"ל אינו מנוגד לדין הקיים. מיקודה של העתירה על פי אפשרות זו אינו בדין המצוי אלא בדין הרצוי.