שיקוליו המקצועיים של שירות המבחן אינם חופפים לשיקולים אותם מפעיל בית המשפט בבואו לדון בשאלת המעצר, וחוות דעתו אין בה כדי לחייב את בית המשפט; הראיות שהוצגו מצביעות לכאורה על מסוכנות לא רק בגדר חשש אלא הלכה למעשה. התמונה המצטיירת מכתב האישום היא שהעורר עומד בליבת מנגנון שמטרתו עשיית "דין" עצמי ברשות המקומית.

בית המשפט קבע כי השתלטות המבקש על כספיו ונכסיו של המנוח באה לידי ביטוי, בסדרת אירועים שהתרחשו בשנים שלאחר מות אשתו: המנוח העביר את חשבון הבנק האישי שלו לסניף שבו התנהל חשבון הבנק של המבקש; המנוח העביר לחשבונו של המבקש מאות אלפי דולרים לכיסוי חובותיו של המבקש, אשר לא הוחזרו לעולם, וזאת בניגוד ליחסו השמרני של המנוח לכסף ואורח חייו המצומצם ביותר.

נוכח גילו הצעיר של המבקש סבר בית המשפט כי יש מקום לשקול שחרורו לחלופה טיפולית, אך במקום סגור. לפיכך, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר משלים לבחינת אפשרות זו; המבקש מלין על החלטות הערכאות דלמטה, העומדות בניגוד להמלצת שירות המבחן לשחררו לחלופה טיפולית; חלופת המעצר שהוצעה משרתת אמנם את האינטרס השיקומי, אך לפי ממצאי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, אין בה כדי להפיג בצורה אפקטיבית את המסוכנות האמורה.

ביום 9.9.2012 הייתה המבקשת מעורבת בתאונת דרכים, כאשר רכבהּ פגע בילד בן 11 שרכב על אופניו. על-פי הנטען, לאחר התאונה עזבה המבקשת את המקום מבלי להותיר פרטים. יום למחרת התאונה זומנה המבקשת לשימוע בפני קצין משטרה, אשר מתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה; המבקשת מלינה על כך שלשיטתה, הערכאות השונות שדנו בנושא לא נדרשו לשאלה העיקרית בה מתבקשת הכרעה, והיא אם המבקשת מסכנת בנהיגתה עוברי דרך; עניינה של המבקשת נשמע בפני שתי ערכאות, קביעותיהן של ערכאות אלו ביחס להתנהלותה של המבקשת בעת התאונה ולאחריה, לצד הרשעותיה הקודמות בעבירות תעבורה, תומכות במסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת הקצין לפסול את רישיונה.  

בית המשפט סבר שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. עיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מעלה כי השיקולים הצריכים לעניין נשקלו על-ידו כדבעי. בית המשפט בחן את סיכויי תביעת המשיבה ואת יכולותיה הכלכליות, בהתאם לתצהיר שהוגש לבית המשפט ובהתחשב בכך שהעירייה בחרה שלא לחקור את המצהיר על יכולותיה הכלכליות של המשיבה. 

מועד חדש ייקבע בידי המזכירות לפי אפשרויות היומן, שיבדוק גם את התאריכים המוצעים. 

מאז הגשתה של העתירה חל שינוי במובן זה שמעמדו של הישוב הוסדר במישור המוניציפלי לפי צו. נתון נוסף שיש להזכירו הוא כי הבנייה נעשתה על קרקעות מדינה. עם זאת, אין מחלוקת שטרם אושרה תוכנית לגבי היישוב. משמע, הבנייה לא נעשתה כדין. ברם, אין להתעלם מכך כי החלו הליכי תכנון שצפוי כי יביאו, כך נראה, להכשרת הבנייה במישור התכנוני. 

הערעור נדחה בכפוף לשינויים שפורטו לעיל.