משקבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב 1, היה עליו לכבד את ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בבית משפט השלום בנצרת, שכן סטייה הימנה טעונה נימוקים כבדי משקל; אין הצדקה לשחרור סכום רב של כסף לידי המשיבים, שכן הללו משתכרים ובעלי חשבונות בנק נוספים; סעיף 36 ג (א) לפקודה, החל גם לעניין עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון מכוח סעיף 23 לחוק, קובע כי בית משפט לא יצווה על חילוט רכוש, בסופו של ההליך הפלילי, אם הטוען לזכות בו יוכיח "כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה".

המשיב חבר לאביו ולדודו, והשלושה תקפו בסכין ובגז מדמיע את תמיר גטהון לאור יום בסופרמרקט הומה אדם; מעשים פליליים אלו בוצעו לפני זמן לא רב, ועוד טרם חלפה תקופת התנאי שנקבעה לעונשי המאסר המותנים. מכאן שיש קושי מסוים להעניק את מלוא המשקל לקביעה המופיעה בתסקיר שירות המבחן, כאילו המשיב נעדר דפוסים עברייניים מושרשים; אם בכוחה של ההערכה האמורה להטות את הכף נגד המסוכנות הממשית של המשיב, כפי שעולה מן המקרה.

המינהל מדגיש כי מספר רב של יישובים חקלאיים יזמו שינוי ייעוד של חלק ממשבצת החקלאית למטרת הרחבה למגורים במסגרת החלטה 959, ומעולם לא ניתן פיצוי לפי החלטה 1023; בלב המחלוקת בין הצדדים – פרשנות סעיף 21(ג) להסכם הקובע את זכאות המערער לפיצוי בעבור זכויותיו והשקעות שביצע בקרקע משבצת ששונה ייעודה והושבה למינהל.

בתשובות תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות, ולשאלה, האם במקרה כזה ניתן לראות בבקשה ובתשובות סיכומים בכתב.

העותר, עובד חברת החשמל, הגיש תלונה למבקר המדינה נגד חלק מעובדי החברה, וקיבל צו הגנה כחושף שחיתויות; לאחר בחינה, לא מצא מבקר המדינה יסוד לקבוע כי נפל פגם בהליכים שהתנהלו לפני הוועדה או בממצאיה, אולם המליץ להקל בעונשו של המתלונן, המלצה שנתקבלה על-ידי הוועדה; המבחן להתערבות בפסיקה מעין זו מושתת על שני תנאים יסודיים ומצטברים: האחד, קיומה של טעות משפטית מהותית בפסק הדין; והשני, כשהצדק מחייב התערבות בנסיבות העניין. זאת ועוד, אמת מידה מרכזית להתערבות שכזו היא חשיבותה הציבורית הכללית של הבעיה, השלכות הרוחב הנודעות לה, או קיומה של שאלה עקרונית.

בית המשפט ציין כי הוצאות הנסיעה של החייב אינן סבירות וכי אין להכיר בהן במסגרת הליך פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי דחה את טענת החייב כי הוא נושא בדמי שכירות בבית אימו בסך 2,000 ₪ ובהוצאות כלכלה מעבר לכך; נראה שהמבקש אינו מפנים את הימצאותו בהליכי פשיטת רגל ואינו מסיק את המסקנות הנדרשות מכך לעניין הוצאותיו.

מבלי להביע עמדה מעבר לאמור בהחלטה זו אין להתעלם ממאפיינים של מסוכנות שעולים מההתנהגות-לכאורה של המשיב במקרה זה. אין בכך בהכרח לשלול תוצאה זו או אחרת; בנסיבות תיק זה מוטב היה שלא להחליט בבקשה בשלב הנוכחי אלא ראוי היה לבחון חלופות נוספות או לעבות את החלופה המוצעת על ידי הידוק מנגנון הפיקוח.