מתקיימת בעניינו של המבקש עילת המסוכנות ומשכך שלחה אותו לקבלת תסקיר לשם בחינת האפשרות להסתפק בחלופת מעצר בבית אימו, כפי שהציע בא-כוחו של המבקש; בהיעדר תשתית מספקת לאישום הראשון לא קמה הצדקה להורות על מעצר מרשו בגין האישום השני. הטעם לכך הוא שבאישום השני, המוקדם מביניהם, שוחרר המבקש בהסכמת המשטרה לחלופת מעצר בבית אמו, והתפנית שהביאה להגשת בקשת המדינה להורות על מעצרו עד לסיום ההליכים נבעה מהחשד שביצע עבירות נוספות בדמות האישום הראשון, על אף שיחרורו בגין האישום השני; החלופה שהוצעה נמצאה לא ראויה גם על פי בדיקת שירות מבחן. אין בכך כדי להביע עמדה בדבר הבקשה שטרם הוגשה.

העורר הפר את תנאי השחרור בערובה, ובכך הפר את אמונו של בית המשפט, וזאת במספר הזדמנויות. יתרה מזאת, העורר הפר את תנאי מעצר הבית לאחר שהוזהר על ידי בית-המשפט, הוטלה עליו חובת דיווח מיידית על כל הפרה של חובת הפיקוח, גם אם נעשה הדבר באחריותו של המפקח עצמו.  

על המבקש צו מניעה בתקופת הערעור להוכיח כי הסיכויים לזכייה בערעור הם טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור ... יחד עם זאת, דרישות אלו אינן מנותקות זו מזו ובית המשפט בוחן כמובן את הנסיבות כולן. ככל שנראים סיכויי הערעור טובים, כך יפחת הנטל המוטל על המבקש להראות כי אם לא יינתן הסעד ייגרם לו נזק, ולהיפך. ככל שנראים סיכויים הערעור קלושים, כך יצטרך המבקש להצביע על נזקים כבדים, בלתי הפיכים. 

ככל שלחברה טענות לנזקים כספיים או אחרים שנגרמו לה עקב ביטול ההיתר, הרי שהליך הדיון הנוסף איננו המקום להעלותן, ומטבע הדברים טענותיה בעניין זה שמורות לה; הקביעה כי צו ההפסקה השיפוטי ייכנס לתוקף רק בחלוף 12 חודשים מפסק הדין, נועדה לאפשר לחברה לנקוט בהליכים תכנוניים מתאימים, או להתארגן לסגירת האתר ולבחינת חלופות להעתקת מיקומו.

אין לי צורך לדון בטענות ה"קנייניות" שעלו בהחלטת ועדת הערר בדבר אי-יידוע בעלים במשותף. ייתכן ולכך ניתן למצוא פתרון, אך לא לבנייה שאינה תואמת תוכנית. 

כלל אחדות הענישה ומנגד, כמשלים, כלל הענישה האינדיבידואלית, נועדו להבטיח התאמה ראויה בין המעשה, העושה והעונש – אך אין הם מבטיחים לנאשם ענישה בנוסחה מוגדרת מראש. עקרון אחידות הענישה מצוה, כי אחריות משותפת לעבירות תבוא לידי ביטוי בעונש דומה שיוטל בעתיד. 

לעניין ההוצאות כבר התיחס עו"ד ביטון בהודעתו מאתמול. עו"ד אבני, ככל שיחפוץ בכך, יגיב תוך שבוע מהיום. 

העמותה מקבלת עליה את התקנון האחיד למינהלים קהילתיים בירושלים, לרבות תקנון הבחירות המצורף אליו (להלן לעיל: התקנון) והיא תשלים כל הליך הנדרש לשם אימוץ התקנון בתקנונה, בלא כל דיחוי. 

עניין אחד מצריך בחינה נוספת קודם להכרעה שיפוטית בקשר למעמדה בישראל של הקטינה, העותרת 2. הצעד הראשון שצריך להינקט, וטרם ננקט, הוא פניה לבית המשפט למשפחה לשם תמיכה בטענת האבהות של המנוח לעותרת 2.