טען המבקש, כי שגתה הערכאה הדיונית משסירבה לבטל את גזר הדין, שניתן בהיעדרו. לטענת המבקש, היה על הערכאה הדיונית לבטל את גזר הדין לנוכח נסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בבקשת הביטול, וכן לאור הסבריו, המשכנעים לטעמו, להיעדרותו מהדיון שנועד לטיעונים לעונש; בהמשך לכך, הזכיר בית-המשפט המחוזי, את עברו הפלילי העשיר של המבקש, הכולל, בין-השאר, הרשעות בכ-70 עבירות תנועה, שביניהן עבירות חמורות; בנסיבות העניין, לא היה מקום להיעתר לבקשתו של המבקש לביטול גזר הדין שניתן שלא בנוכחותו, משלא הוצגו טעמים ממשיים התומכים בבקשה זו. 

אשר לטענה בדבר גיבוש דעתו של בית המשפט, התרשמתי מקריאת החומר ומדברי בית המשפט כי ידון ויכריע בבקשה בענייניות ובאובייקטיביות הנדרשת, וכי אין ללמוד מהתנהלות בית המשפט עד הנה כי דעתו ננעלה בסוגיה שלפניו. החלטה להעביר את הדיון למותב אחר אינה מתאימה ואינה נדרשת ותהווה מתן "פרס" למערערים, בסיכול הליך שיפוטי תקין.  

מדובר בטענות מובהקות הנוגעות לקיומו של הליך, שהסתעף והסתבך משך שנים ארוכות בערכאות מערכאות שונות, ובהן בתי המשפט הרגילים, בתי המשפט לענייני משפחה ופסקי בוררות, תוך שזכותו של בית האבות לגבות את חובותיו נפגעת וזאת מבלי לקבל את הפיצוי המקובל בדמות ריבית וריבית פיגורים. 

ההתדיינות המשפטית בבית המשפט המחוזי, המבקשת להפוך את תוצאתו של פסק דין שהפך חלוט, אינה מגלה עילה של ממש הניצבת לימין התובעים. משעסקינן במקרה כה מובהק במסגרת בחינת סיכויי התובענה, המשקל של מאזן הנוחות פוחת. כידוע, יש קשר של יחסי גומלין בין שני שיקולים אלה. על כן לא נפלה טעות בסירוב להעניק צו מניעה זמני. 

בענייננו, בית משפט השלום צעד במתווה הנורמטיבי המתואר ובחן לאורו את בקשת הרשות להתגונן, והחרה החזיק אחריו בית המשפט המחוזי שהעביר את הדברים תחת שבט ביקורתו. בהחלטתם לא נקבעה הלכה חדשה, ולמעלה מן הדרוש יצוין גם שלא נפלה טעות המצדיקה את התערבותה של ערכאה זו בהכרעה שנתקבלה על ידי שתי ערכאות. 

קביעות בית המשפט באשר למקום המצאה של העותרת בעת האירוע והשפעת מרחק זה על פגיעתה מבוססות ונתמכות בחוות הדעת הרפואיות, הן מטעם העותרת והן מטעם המשיב. נראה שהרשות המאשרת והועדה עשו שתיהן את עבודתן נאמנה, בחנו את חומר הראיות וקבעו ממצאים עובדתיים ומשפטיים על בסיסו. כידוע לא ימהר בית המשפט להיכנס בנעלי הרשות המנהלית ולקבל תחתיה החלטות אשר בתחום מומחיותה, אלא ישקול אם נפל פגם משפטי בשיקול דעתה. 

בענייננו, ברי כי אין המבקש עומד בתנאים אלו – בבקשתו הוא אינו מצביע על אף פגם מהותי בהודאתו כשלעצמה, ואף לא מבקש את החזרה מההודאה בפה-מלא. לפיכך, אינני סבורה שעומדת לו עילה לקיום משפט חוזר בעניין הרשעתו לפי הודאתו גופה.

הדיון לא יידחה, וייערך במועד הנקבע. הצדדים יתייצבו. 

יתכנו נסיבות שבהן יוצג חומר הראיות לבא כוח העוררים אך לא לעוררים עצמם; זאת, כדי - מחד גיסא - לאפשר מיצוי זכות הערר, ומאידך גיסא למנוע "זיהום ראייתי", שיכביד על אכיפה אם יתקבל הערר. 

איני רואה מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. דומני כי ראוי שהתמונה במכלולה תידון בבית המשפט המחוזי בהליך הערעור.