ההכרעה לפיה לא הוכח קיומו של קש"ס מבוססת על עיון בחוות דעת סותרות של מומחים. ככלל, הכרעה שכזו בין חוות דעת היא בבחינת ממצא עובדתי שנקבע על ידי הערכאה המבררת; בהליך אזרחי רגיל, התערבות בממצאים כאלו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין; עסקינן בחוק מיוחד המאפשר הגשת ערעור על נקודה משפטית בלבד. ובכל זאת, לא הוכח ברמה מספקת – עם כל ההבנה למצבו של המבקש - כי המקרה שלפנינו הוא בגדר חריג שכזה. נראה כי יש לקבל את עמדת המשיב לפיה חוות הדעת כלל איננה רלבנטית לשאלה השנויה במחלוקת במקרה שלפניי, על רקע ההליכים שהתנהלו בערכאות קודמות.

הצעתה של המבקשת נפסלה בשל הצטברות מספר פגמים: אי-שימוש בתוכנת "מניפה"; צירוף עותק בכתב יד בניגוד להוראות המכרז, ושתוכנו שונה בכמה מקומות מתוכנו של העותק המודפס; ובולט מעל לכל – אי-ציון מחיר יחידה ביחס ל-28 פריטים בעותק המודפס. מצב דברים זה שונה במובהק ממצבה של אפקון, שבהצעתה חסר פרט אחד - ככל שאכן הוא חסר; המבקשת לא הבהירה מדוע הנזק שייגרם לה במצב הראשון, גדול יותר מאשר הנזק שייגרם למשיבות ולצדדים שלישיים במצב השני. לכך יש לצרף את הכלל המושרש לפיו מתקיימת "מקבילית כוחות" בין מאזן הנוחות לסיכויי התובענה, והתגברותו של האחד עשויה לכפר על חולשתו של האחר.

אם בעל-דין פרשֹ את טענותיו בהרחבה בערכאה הדיונית, ואילו בערכאת הערעור נתחם לו 'שטח עבודה' צר יותר, אין לשלול מניה וביה מבעל-הדין את האפשרות לציין כי בסיכומים שהוגשו בערכאה הדיונית הפירוט רב יותר - בכלל או בנקודה מסוימת; כך, ובלבד שהסיכומים בערעור עומדים בפני עצמם וכוללים את הטענות הדרושות להכרעה בערעור אף מבלי לגשת לכתבי טענות אחרים; לאור ריבוי ההפניות וטיבן נראה כי קריאתו של המשיב את החלטתי בעניין שווקים חדשים היא מרחיבה משהו.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי יישאר על כנו בכפוף לכך שהמשיבה 1 מתחייבת שלא להאריך את האופציה להמשך ההתקשרות, דהיינו לקראת תום שלושת השנים של המכרז, תפרסם המשיבה 1 מכרז חדש.

מוסכם על הצדדים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ישאר על כנו, מלבד כל מה שיוחס למערער בגוף פסק הדין לענין חוסר תום לב וחוסר מהימנות וכן לענין העלמת מידע מצידו, אשר לא היו דרושים לצורך הכרעה בבית המשפט המחוזי, ולא ייחשבו כחלק מפסק הדין.