בניגוד לטענת העותרות, בעניין מגרון לא נקבע "כלל ברזל" כי רשויות האזור אינן רשאיות לכרוך בין ביצוע צווי ההריסה לבין מציאת פתרון חלופי בהסכמה ובדרכי שלום; המשיבים הצהירו על כוונתם להסדיר את הסוגיה בהסכמה ובדרכי שלום, וכבר במסגרת פסק הדין הקודם הודיעו כי נושא שיכונם של בני הג'האלין "יילקח בחשבון לעניין סדרי העדיפויות למימוש צווי ההריסה שהוצאו למבנים"; משנמצא כי דין עתירת כפר אדומים להידחות לגופה, למותר הוא להידרש לטענת הג'האלין כי יש לדחותה על הסף בשל חוסר תום לב ואי ניקיון כפיים, הואיל ולפי חוות דעת תכנונית שהגישו, נבנו בתחומי כפר אדומים והיישובים הסמוכים מאות מבנים בניגוד לחוק וללא היתר כדין.

כי בחינת הטענה במסגרת הערעור תחייב התייחסות מעמיקה לנוסח הדברים שנאמרו, האם יש בהם "זעקת חפות" מוחלטת, שבכוחה לסייע לטענת "במקום אחר הייתי"; או שמא "זעקת חפות" מתונה יותר, במובן של "לא תקפתי בעצמי"; כמו גם למשמעות האפשרות שנותר ספק בנדון ומהי נפקותו; העובדה כי המבקש היה משוחרר בתנאים מגבילים במשך מרבית התקופה בה התנהל משפטו, לא דווח על אי עמידה בתנאי השחרור ולא מדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד.

בחינת עניינם של המערערים בראי ההלכה הפסוקה מלמדת על שלושה שיקולים הנוטים בבירור לכף חובה: חומרת העבירות; אורך תקופת המאסר שהושתה; טיב הערעור וסיכוייו; הערעור במקרה שלפני טרם הוגש ולפיכך יהיה זה בלתי אפשרי בשלב הנוכחי להעריך את סיכוייו נאמנה. אמנם, בא-כוחם של המערערים הצהיר כי הערעור יופנה גם כלפי הכרעת הדין.

כפי שהבהירה באת כוח המדינה בנושא זה אין עדיין החלטה ועוד הוסיפה כי מבחינתה תינתן לעותר אורכה של 30 יום לפני מימוש החלטה, כך שהעותר יוכל לנקוט בכל צעד משפטי או אחר שימצא לנכון.  

מטרת הדיון הנוסף היא לדון בנושאים בעלי חשיבות משפטית, במקרה שבו הלכה של בית המשפט העליון סותרת הלכה קודמת שלו, או כאשר "החידוש, החשיבות או הקושי בהלכה שנקבעה הם מהותיים ומשמעותיים באופן כזה המצדיק דיון נוסף באותה הלכה".  

הלכה היא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו על ידי בתי דין דתיים, והתערבותו בהחלטותיהן של ערכאות אלה שמורה לאותם מקרים חריגים בהם נמצא כי נפגעו עקרונות הצדק הטבעי, כי ניתנה החלטה הסוטה מהוראות חוק רלבנטיות, או שעה שנדרש סעד מן הצדק שאינו בסמכותו של בית הדין הדתי. 

במקרה שלפנינו מתחייב עונש חמור בעל אפקט חינוכי והרתעתי. ההרתעה אינה מיועדת להשפיע על הנאשם הספציפי בלבד, אלא אמורה היא גם לפעול כלפי הציבור בכללותו. העונש שנגזר במקרה שלפנינו אכן מגשים את האיזון הראוי בין כלל האינטרסים והשיקולים.

היה על המבקש להחליט אם להשוות הצעתו אל ההצעה האחרת ובכך לממש את זכותו כבעל דירה. המבקש מסיבותיו בחר להעלות את המחיר ובכך להשיג וודאות בזכייתו, וזו זכותו. סוגיה נוספת, רחבה יותר בהיקפה, היא מה המתווה הראוי בנושא התמחרות בשלבים הראשונים, אך היא איננה מתעוררת כאן, לנוכח השתלשלות ההליכים, לרבות הדרך שבה הסתיים ההליך.