משנמצא עתה המערער במאסר והחל הליך שיקומי במסגרתו כנמסר, נראה כי אין עוד מקום לשוב אחורנית, על-ידי התערבות בהכרעתו של בית המשפט קמא. כעת יש לקוות כי המערער ילמד את הלקח וישתלב בהצלחה בהמשך במסגרות הקיימות בבית הסוהר. התמורה בגמילה ובשיקום היא רווח של המערער עצמו - אם גם של החברה - ועליו להפנים זאת.

לאחר שנערך לעותרים שימוע, החליט המשיב ביום 13.9.2011 לדחות את בקשותיהם וערר שהגישו העותרים נדחה על-ידי המשיב ביום 4.1.2012. לטענת העותרים הם עומדים בתנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה 2492 ומכאן עתירתם כי נורה למשיב לשנות את החלטתו ולקבל את בקשותיהם; לעותרים קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים ומשכך דינה של עתירה זו להימחק.

המשיבה טוענת עוד, כי את מידת התועלת של החומר החסוי להגנה יש לבחון על רקע קו ההגנה שננקט, ואילו בענייננו העותר הודה וממילא אין החומר יכול לסייע להגנתו; העותר יכול לטעון, כי אילו היתה המשיבה עומדת בחובתה להציג בפניו מראש את קיומו של חומר חסוי ואת הפרפרזה (בפתיחת המשפט בבית משפט השלום) היה בידו לנקוט קו הגנה אחר ולא להודות; מבלי להיכנס לשאלת נוסחת האיזון הננקטת לגבי חשיפת ראיות שמטרתן לסייע להגנה בטיעונים לעונש (ובהקשר זה לא למותר להזכיר, כי עתירות לגילוי ראיה חסויה מוגשות גם בהליכים אזרחיים.

בנסיבות המתוארות איננו רואים מנוס מביטול פסק-הדין והחזרת העניין לבית המשפט המחוזי. בא כוחה של אסקימו הודיע כי אם התיק יוחזר לבית משפט קמא בכוונתו לבקש את צירופו של אהרוני (שנכח בדיון בפנינו). דומה שאכן רצוי לצרף את אהרוני כנתבע נוסף בהליך. בהנחה שאהרוני יצורף, יהא על בית המשפט המחוזי לקבוע את סדרי ההליך שמוחזר לו כאמור ובסיום ההליך יינתן פסק-דין חדש.

לעותרים קיים, אפוא, סעד חלופי בדרך של פנייה לבית משפט לעניינים מנהליים; מאחר וקיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בבקשת העותרים, אין מקום לדון בעתירה בערכאה זו.

כלל ידוע הוא, כי בית-משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסיר, אלא באותם מקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים; המקרה שלפניי איננו מעלה כל שאלה משפטית, או סוגיה עקרונית בעלת חשיבות מיוחדת, וכי, הלכה למעשה, הבקשה מצטמצמת, על-פי טיבה, לשאלות הקשורות בעניינו הפרטי של המבקש. מטעם זה בלבד, יש מקום לדחות את הבקשה.

הערעור שבפנינו מעלה שתי סוגיות נפרדות, האחת נוגעת לאגרת אשפה והאחרת לאגרת כיבוי אש, הערעור מתקבל ככל שמדובר בעניין אגרת האשפה. בעניין אגרת כיבוי אש יישאר הערעור תלוי ועומד וימתין להכרעה בסוגיית איחוד ההליכים.