כיוון שהעתירה עוסקת אך ורק בשאלת מימושם של צווי הריסה ספציפיים, איני רואה לנכון להיזקק במסגרת זו לטענות שהעלו העותרים ביחס להודעת המשיבות, הודעה שכלל אינה מתייחסת לנושא הריסת המבנים ועל כן גם אין באמור בה כדי לפגוע בסעד הזמני שניתן.  

ההודעה נמסרה בגדרו של תיק זה כיוון שהמבנים הנדונים ממוקמים בשטחי אש בהם אמורים להתנהל האימונים. מבחינה זו יש להניח שהרשויות תנהגנה בנושא כפי שהוסכם במסגרת ההליכים שהתקיימו, לפיו תינתן על ידן התראה של כשלושה ימים "על פי רוב סוף שבוע שלקראת שבוע אימונים". 

היא מתנהלת בערכאות כבר יותר מחמש שנים. הוגשו חוות דעת וההליכים המקדמיים, ביניהם הליך גילוי מסמכים, מוצו. אין לומר לטעמי כי אילו עמדה החלטת בית המשפט השלום על כנה היה זה "סוף העולם"; אך לא מצאתי מקום להתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי, בפרט כאשר בידי המבקשות להגיש תביעה נוספת בגין הנזקים שנגרמו להן לאחר הגשת התביעה. 

הנתון החשוב לענייננו הינו, כי לאחר שהוגשו שלוש בקשות רשות הערעור שהופנו נגד החלטת האישור, ניתן על ידי בית משפט זה, ביום 7.3.2011, צו לעיכוב ביצוע החלטת האישור. היינו, בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי לפיה אין לעכב את ביצוע החלטת האישור עד להכרעה בבקשות רשות הערעור, סבר בית משפט זה כי יש להורות על עיכוב ביצוע כאמור. 

במקרה דנן לא מדובר בהעמדת המבקש בסכנת הרשעה יותר מפעם אחת בגין אותם מעשים, שכן עיון בכתבי האישום מעלה כי עסקינן באירועים נפרדים ועצמאיים. דומה כי אף באופן תיאורטי הגשת מספר כתבי אישום לערכאה אחת, כשכל האישומים נדונים ביחד ועוסקים באירועים נפרדים, אין בה פוטנציאל של חשיפת הנאשם ל'סיכון כפול'.

בית המשפט היקל על המערער נוכח אורח חייו הנורמטיבי, היותו אב לילדה ובעל עבר תעבורתי שאיננו מכביד במיוחד. כן הודגשה העובדה שנמנע מניהול הוכחות והביע צער על מות המנוחה. כל אלה פעלו לטובת המערער, והביאו, בסופו של דבר, לקביעת עונש של מאסר בפועל של 8 חודשים, שביטא נסיגה מסוימת מ"תקרת" העונש שהתביעה טענה לה, על פי מה שהותר לה בהסדר הטיעון המוסכם.

אציע כי צו הביניים בעתירה ישאר בתוקפו על אף דחיית העתירה ויבוא לסיומו בתום 90 ימים ממועד החלטת סירוב של הגורמים הרלבנטיים בבקשה להסדרת מעמדו של העותר במסלול ההומניטארי, היה ותיפול החלטה כזו (ובכפוף להחלטה נוספת, או אחרת של בית המשפט לעניינים מנהליים בעקבות עתירה חדשה, אם תוגש כנגד סירוב שכזה), או עם הענקת מעמד בארץ לעותר על-ידי המשיב (שיחליף את צו הביניים) – הכל לפי המוקדם יותר. בתקופת הביניים עד להחלטה הסופית במסלול ההומניטארי מוצע כי המשיב ישקול הענקת מעמד זמני כלשהו לעותר 2, שיאפשר לו לעבוד, במידת הצורך.

ההודעה נמסרה בגדרו של תיקים אלה כיוון שהמבנים הנדונים ממוקמים בשטחי אש שבהם אמורים להתנהל האימונים. מבחינה זו יש להניח שהרשויות תנהגנה בנושא כפי שהוסכם במסגרת ההליכים שהתקיימו בבג"ץ 7736/12 חרוב נ' מפקד כוחות צה"ל, כמפורט בסעיף ג' של פסק הדין, שלפיו תינתן על ידן התראה של כשלושה ימים "על פי רוב סוף שבוע שלקראת שבוע אימונים. 

לא ראיתי מקום להיענות לבקשה. גיליון הדרישות שצורף מ-8.1.12 קדם בהרבה להחלטתו של בית המשפט המחוזי מ-27.7.12, המזכירה את הזמן שחלף בלא מעש. 

המבקשים יגישו לבית המשפט את החלטת בית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע.