בחינת הכרעתו של בית המשפט המחוזי מגלה כי זו לא עולה בקנה אחד עם כללי ההכרעה במשפט הפלילי שהובאו לעיל; היעדרו של הביטוי "ספק סביר" אינו מכתיב במפורש כי כלל הספק הסביר לא מצא ביטויו במסגרת ההכרעה. אכן ייתכנו מקרים בהם בית המשפט לא השתמש במילים באופן מפורש אך יישם את הכלל.

החיוב בתשלום סכום הפיצוי יחול על המשיבים ביחד ולחוד, והוא יבוצע בתוך שישים ימים מיום המצאת פסק-דין זה לידיהם באמצעות בא-כוחם; החיוב בהוצאות לטובת המערער שנפסק בהחלטה מיום 8.2.2012 יעמוד בעינו והוא הדין באשר לסכומים שנפסקו לטובתו בהחלטת הביניים.

אין בטענותיו הכלליות של המבקש, ובאמירה המעורפלת כי אולי ישקול בבוא העת שלא להגיש הליך ערעורי, כדי להצביע על טעם מיוחד, ברור ומשכנע, למתן ארכה במקרה זה; אולם ישנן כמה וכמה סיבות לכאוריות שלא להיעתר לבקשה, ובהן השאיפה שלא לגרום לסרבול ולשיהוי נוספים, ושלא לאפשר העלאה בדיעבד של טענות העומדות בסתירה להליכים המתנהלים; ניתנת האמת להיאמר, שאם המבקש חפץ להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי הכוללת קביעות לא פשוטות בעניין התנהלותו הדיונית, ריבוי ההליכים וסרבולם, טוב היה אילו הגיש בקשת רשות ערעור במועד הקצוב לכך בדין, והיה נמנע מהגשת הבקשה.

סכום ההוצאות בערכאה הדיונית אמנם אינו זהה בהכרח לסכום העירבון בערכאת הערעור, אך בהחלט מהווה אחד השיקולים הרלוונטיים לעניין זה; יש לדחות את בקשתה של המערערת להמיר את העירבון בהתחייבות עצמית. התחייבות עצמית כלל אינה נחשבת חלופת עירבון לצורך תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי; אם תתגשם נבואתם של המערערים, והם לא יחויבו בסופו של יום בהוצאות המשיבים, יושב להם העירבון, בכפוף להיעדר מניעה בדין לכך.

האם אכן קנה בית הדין האזורי סמכות לדון על יסוד הבקשה המשותפת לגירושין והסכם הגירושין שנלוה לה; כתבי טענות המוגשים לערכאות שיפוטיות כוללים לעתים "משפטים נלוזים שאין הנייר סובלם".

התופעה הקשה של הברחת סמים בדרום הארץ מחייבת הטלת עונשים כבדים. למערער 2 יש עבר פלילי בתחום הסמים; תפיסתם של מבריחי הסמים היא קשה, ורק הרתעה באמצעות ענישה מחמירה, יכולה להועיל למיגור התופעה, כשיש חשיבות מכרעת לפגיעה בחוליה של הבלדרות; שיקולים ששקל בית משפט קמא הם נכונים, אם כי באיזון הכולל נראה העונש חמור יתר על המידה הדרושה.

עיכובים בהגשת הליך ערעורי הנובעים מן הצורך להסדיר את הייצוג מול הלשכה לסיוע משפטי עשויים להוות "טעם מיוחד" למתן ארכה, ובלבד שבית המשפט מתרשם כי ההתנהלות הדיונית הייתה תמת-לב והתאפיינה בשקידה ראויה.