ניתן בזה צו על תנאי לפיו יתנו המשיבים טעם מדוע לא יאופשר לעותרים יום אחד בשבוע – יתכן יום שישי, שהוא יום תפילה וגם מאפשר קניות, אך גם יום אחד אחר לפי בחירת העותרים – לכניסה לאחד הכפרים בית צפפה או צור באהר, לפי בחירת המשיבים. 

בניגוד לנטען בבקשה, אין מדובר באירוע בודד שכן בעבר הורשע המבקש בתקיפת בת זוג אחרת. באותו מקרה בית המשפט השית עליו עונש צופה פני עתיד, היינו מאסר על-תנאי, דבר שלא הרתיעו מלשוב לסורו, ויש טעם בדברי בית המשפט המחוזי כי, ככל הנראה, מדובר בדפוס התנהגות שסיגל המבקש לעצמו.

מדובר בהתנהגות המצויה ברף העליון של עבירת המעשים המגונים. הנזק שנגרם למתלוננות הוא משמעותי וגם אותו יש להביא בחשבון בעת גזירת הדין, כפי שעשה בית המשפט המחוזי. מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי והערכת המסוכנות שהוגשה לבית משפט זה עולה תמונה מדאיגה ביותר אודות אישיותו של המערער, דפוסיו האלימים והמסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו לאור מאפיינים בהתנהגותו אשר בספרות המקצועית אותרו בקרב עברייני מין רצידיביסטים.

בית המשפט לענייני משפחה חיפש דרך לעשיית צדק על-ידי סוג כזה או אחר של אומדן אליו שיקלל את שנות הנישואין ועול הטיפול במשפחה על ידי המשיבה והשבחת הנכס מזה, והגשת התביעה הרטרואקטיבית וחיובים הרובצים על הנכס שהיה בנוי בחלקו טרם הנישואין מזה; על כן אמד את ההשקעות והגיע למסקנה אליה הגיע. 

ביום 2.5.12 עומד לדון הרכב מורחב בתיקים שהותיק בהם הוא 7625/06, ועניינם תקפותם של גיורים אורתודוכסים פרטיים שנערכו בישראל. ככל שלא יעלה חלילה יפה הדיון בועדת החריגים, יוכלו העותרים להגיש בדחיפות בקשה לצרף את עניינם לאותו דיון. 

לאחר שמיעת הצדדים הצענו למשיבים להסכים לקבלת הערעור. הם נענו לכך. הערעור מתקבל, והתוצאה היא שתעמוד על כנה החלטת המערער שהיתה בפני ועדת הערר.  

לאור בקשת העורר, ולנוכח הסכמת המשיבה, הדיון בערר יתקיים ביום 27.11.2012, שעה 13:00.

המערער הוא אחת מחוליות אלה, ועל כן ראוי הוא לענישה מחמירה. במישור זה צדק בית המשפט קמא. ועם זאת, נראה לנו כי יש להתחשב בעובדה החריגה, שהמערער –במהות – הסגיר עצמו לידי רשויות ישראל, שבלעדי כך ספק אם היה מובא לדין. 

הדבר מאושש גם במידע שהגיע לאחר מעצרו. בנסיבות אלה איננו רואים מקום להתערבותנו בהכרעות בתי המשפט הצבאיים, ואיננו נעתרים לעתירה.

התנהגות המערער במאסרו תקינה והוא עבר קורסים שונים, ואנו מעודדים אותו להתמיד בכך, דבר שעשוי לעמוד לזכותו בעתיד. ואולם, חומרת המעשים ומצוקת הקרבנות מדברות בעדן ואיננו נעתרים לערעור.