המבקש טוען כי עילת תביעתו היא נזיקית, ולכן הוא אינו יכול לכלול אותה במסגרת עתירה מינהלית. בנסיבות אלה, בית המשפט המינהלי אינו יכול לדרוש ממנו "דבר שאינו קיים ולא ניתן לביצוע". בית המשפט קמא המליץ למבקש להיעזר בייעוץ משפטי, ולפנות – ככל שהוא זכאי לכך – ללשכה לסיוע משפטי. אני מניח שהמבקש ישקול המלצה זו.

במישור העקרוני, מתחם ההתערבות של בית משפט זה במעשי חקיקה צריך להיות מושפע מאופייה של הפגיעה בזכות החוקתית שעניינה נדון. ככל שפגיעתו של החוק בזכות היא חריפה יותר וקרובה יותר לליבת הזכות, כן תגבר ההצדקה לביקורת שיפוטית קפדנית על חוקתיות החוק; וגם להפך, קביעת התחומים המדויקת לגבי היקף הייצוג של רואי חשבון בפני רשויות המס בתחום של מיסוי מקרקעין רחוקה מליבת ההגנה על חופש העיסוק, במובן שבו תוארה בימי בראשית של בית משפט זה כ"זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו". ההצדקה לביקורת שיפוטית על מעשה החקיקה תלך ותתעצם ככל שהפגיעה בזכות תגבר ותימצא בגרעינה; ולהפך: ככל שהפגיעה בזכות תהיה מצומצמת יחסית ובשוליה, כן יתרחב מתחם החוקתיות שממנו נהנית הרשות המחוקקת.

חלק ניכר מטענות המבקשים הן ביסודן טענות עובדתיות, המבוססות על שיחותיו של רודה עם המשיבים ועם המשיבה 3 אשר הוקלטו על ידו. כידוע, בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור – וביתר שאת בשבתו כערכאת ערעור ב"גלגול שלישי" – לא יתערב בנקל בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית, והמקרה שלפני בוודאי שאינו חריג שמצדיק התערבות שכזו. זאת ועוד, לאחר עיון בבקשה שלפני סבורני כי המבקשים מנסים לבצע במסגרתה "מקצה שיפורים" – הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי – ולהסיט את מוקד הדיון אל עבר המשיבה 3, אשר כלל לא נתבעה על ידם וצורפה להליכים במסגרת הודעת צד ג' שהגישו המשיבים. למותר לציין כי לא לכך נועדה בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המבקשים הם שבחרו את "הנתיב המשפטי" שבו פסעו עד עתה, לרבות עילות התביעה וזהות הנתבעים, והם מנועים מלטעון אחרת בשלב כה מאוחר.  

בנסיבות אלה, כאשר הערר נקבע לדיון במועד כה סמוך להגשתו, ובמסגרת הזמנים שהתווה בית משפט השלום בהחלטת עיכוב הביצוע, איני מוצא כל עילה להתערבות בהחלטתו. ההחלטה היא סבירה, וחזקה שבית המשפט המחוזי לקח בחשבון כי משמעותה היא הותרת העורר במעצר למשך הלילה חרף החלטתו של בית משפט השלום.

אנו סבורים שאין מקום להתערב בעונש. המערער הינו צעיר יליד שנת 1991. האירועים נשוא כתב האישום אירעו בחודש אוקטובר 2010, כחודש וחצי לאחר שהמערער שוחרר ממאסר קודם. המאסר הנוכחי הינו מאסרו השלישי של המערער. חרף גילו הצעיר צבר המערער לחובתו הרשעות בעבירות שונות, עבירות רכוש ועבירות אלימות. אף התסקירים שהוגשו בעניינו של המערער אינם חיוביים.  

שקלנו את טענות הצדדים ולא ראינו מקום להיעתר לערעור. גזר הדין הוא בגדרי הרף שנקבע בהסדר הטיעון, ואין למערער על מה להלין. המערער מתקשה להפנים את הפסול שבמעשיו, כפי שעולה מהתסקיר המעודכן שהוגש לנו. המאסר על תנאי (שהופעל בחופף) לא הרתיע אותו. המאסר על תנאי הוטל בגין עבירות נגד אותה המתלוננת. למערער עבירות קודמות לא מעטות בגינן כבר ריצה עונש מאסר. הקושי של המערער להפנים את הפסול שבמעשיו אינו מאפשר להקל עמו, ומצדיק את הרחקתו מהחברה ומהמתלוננת לתקופה לא קצרה. 

בהליך בג"ץ אין חובת הפקדת עירבון ועל כן הבקשה בעניין זה מיותרת. באשר לאגרה לא ראיתי לפטור את העותר מתשלומה. העותר, בעל-דין חוזר ונשנה, מבקש בעתירתו-זו כי בית המשפט העליון יוציא מתחת ידיו פסק-דין הצהרתי שלפיו יהא העותר פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון "בכל ההליכים אשר יידונו בעתיד", וזאת "בלא שיהיה צורך להיזקק לתגובת המדינה". עוד מבקש העותר להורות על ביטול כל ההחלטות שניתנו בעבר בערכאות שונות, אשר לפיהן נמחקו הליכים שיזם בשל אי-תשלום אגרה. 

בהמלצתנו חזר בו העותר מהעתירה, כפוף להתחייבות הפרקליטות להמציא לעותר תשובה מנומקת ומפורטת בהתייחס לבדיקה לגבי "רשת עתיד". 

אני נותן להסכם הפשרה המסומן "א" תוקף של פסק דין. כל צד ישא בהוצאותיו. פיקדון שהופקד יוחזר למפקידו. 

העותר מרבה בהגשת הליכים לבית משפט זה ולשאר הערכאות, וגם עתירה זו הוגשה לצד שתי עתירות נוספות. לגוף העניין, למקרא פניותיו של העותר לבית המשפט המחוזי – שעל נוסחן לא אחזור – ברור כי על פניו עתירתו אינה מגלה עילה למתן סעד בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ.