ההסדר הראוי המוצק יותר הוא אולי בהצעות החוק שהוגשו, אך "נתקעו" בשל ערר בממשלה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי בדעתו להנחות את הממשלה, לקראת מינוי נציגיה, לעניין הייצוג ההולם. אנו סבורים כי כך על הייעוץ המשפטי לכנסת לעשות לקראת בחירת נציגי הכנסת, מעבר לרעיון הנכון של תיקון תקנון הכנסת לעניין הגשמת הייצוג ההולם, כעצת היועץ המשפטי לממשלה. כל זאת, כדי שהנושא החשוב דנא לא "ייפול בין הכסאות". 

המערערים טוענים כי המשיבים לא הפעילו שיקול דעת, כי לא עמדו בהיקף הפיקוח המתחייב על פי דין וכי בית המשפט שגה כאשר פסק כי מדיניות המשיבים אינה נגועה בחוסר סבירות, היעדר מדתיות או התרשלות. עוד נטען כי בית המשפט שגה בניתוח התשתית הראייתית שהונחה לפניו וכי הוכחה התרשלות של המשיבים. המשיבים תומכים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מטעמיו.

נציין, כי בית משפט קמא מנה שורה ארוכה של אינדיקציות המעידות על כך שהמערערת ידעה, סברה וקיבלה מראש את הדרישה לתשלום תמלוגים למינהל מקרקעי ישראל. כך, לדוגמה, במכתבה של המערערת מיום 31.3.2003 – לאחר הבירור שנערך עמה בנוגע להצעתה –נכתב במפורש ובאופן חד משמעי כי המערערת עומדת מאחורי מחירי המכרז, לרבות ההנחות שניתנו על ידה, וכי "הננו יודעים כי אם נדרש לשלם תמלוגים למינהל ו/או אגרות ותשלומים אחרים לכל גורם אחר בגין עודפי החפירה לא נבוא בתלונות או בתביעות למשרד הבטחון בשל כך...". 

אומר בקצרה, כי אין ממש בערעור, בבחינת ערעור סרק. כפי שציין בית משפט קמא, המערער ניצל את כוחו הפיסי והתנהגותו האלימה כדי לעשות במתלונן כרצונו, תוך יצירת אווירת טרור לאורך תקופה. למערער עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות, הוא ריצה בעבר עונש מאסר, ואת העבירות בענייננו ביצע במהלך חופשותיו מבית הסוהר.

אין מקום למתן הפטור המבוקש. איני מתעלם מצו הכינוס שניתן נגד המערער, אולם הבקשה שלפניי אינה כוללת פירוט מלא לעניין המצב הכלכלי, ואינה נתמכת כמעט באסמכתאות. המערער מפנה להחלטה שניתנה על-ידי לפני כשנה (ברע"א 6638/11), אולם דומה כי טוב היה אילו היה משלים את החסרים שצוינו בהחלטה זו. משלא עשה כן, הדבר אומר דרשני ובוודאי שלא ניתן לומר כי המערער עמד בנטל להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית בעניין מצבו הכלכלי. 

אין חולק כי הבקשה למחיקת סיכומי המבקשת לא הוצגה בפני בית המשפט קמא, באשר כל עניינה הוא בטענה כי המבקשת מעלה בבית משפט זה טענות חדשות שלא נשמעו בפני בית המשפט קמא. יחד עם זאת, וגם אם כתבי טענות אינם מהווים "מוצג" במובן הצר, הרי משאין חולק כי הבקשה ממילא מצויה בתיק בית המשפט ומשאין בפי המבקשת כל טענה כי לבקשה צורפו מסמכים אשר לא הובאו בפני בית המשפט קמא - אז היתה הגשתם טעונה קבלת רשות מבית משפט זה בהתאם לתקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי - אין כל טעם בעיני להורות על הוצאת הבקשה מתיק המוצגים.

בעת האחרונה ניתנו על ידי שתי החלטות בבקשות למתן פטור מתשלום אגרה שהוגשו על ידי המבקש בגדר הליכים המתנהלים על ידו בבית משפט זה. כפי שציינתי באותן החלטות, וכפי שהובהר למבקש גם בהחלטות נוספות שניתנו בעניינו, עליו לבסס את טענת העדר היכולת הכלכלית בכל הליך בו מבוקש על ידו מתן פטור, ואין הוא יכול להתבסס באופן בלעדי על העובדה שניתן לו פטור דומה בעבר בהליכים אחרים. 

ככלל כאשר הדיון בערכאה המבררת נסב על יכולתו הכלכלית של המבקש פטור מהפקדת עירבון בערכאת הערעור, מהווה הדבר שיקול לקבלת הבקשה וזאת כדי להימנע ממעגל שוטה בו יידרש בעל דין לגייס מקורות כספיים כדי לערער על חיובו לגייס מקורות כספיים. באיזון בין נסיבות אלו כולן סבורני כי אין מקום ליתן למבקש פטור מלא מהפקדת עירבון, אך כי יש להעמידו על סכום מתון ביותר של 1,000 ש"ח.   

אין בידי להיעתר לבקשה להחזר אגרה, שכן על פי הפרשנות הנוהגת בבית משפט זה, יש להורות על החזר אגרה באותם המקרים בהם ההליך בא אל סיומו טרם שמיעת טענות הצדדים לפני מותב של שלושה שופטים. במקרה דנן פסק-הדין ניתן כאמור לאחר דיון שהתקיים ביום 7.11.2012 לפני הרכב של שלושה שופטים, ומשכך אין מקום להורות על החזר האגרה.

מצאנו כי לעת הזו אין מקום להתערבות בפעולות המשיבה. משכך, באנו לכלל מסקנה כי הדרך הראויה בשלב זה היא מחיקה של העתירה, תוך שמירת טענות העותר. אם לא תחול התקדמות מספקת בעניין הצעת החוק, פתוחה דלתו של בית המשפט בפני העותר להגיש עתירה נוספת. מובן, שגם טענותיה של המשיבה יישמרו, בכלל זה טענות מקדמיות שעשויות לעמוד לה בהמשך.