אין לזקוף לחובתו של העותר את הקביעה לפיה מלכתחילה לא היתה בידיו עילת תביעה, שכן הוא לא זכר את תקופת עבודתו המדויקת והיו בידיו תלושי שכר לתקופה ארוכה משישה חודשים; אין המדובר אלא בערעור על הקביעה לפיה לא הוכח קיומה של עילה כלל, וכידוע בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בערעור משמעו סיומו של הליך בבית הדין על שתי ערכאותיו, ולא פתיחתו של ערוץ השגה נוסף בדמות עתירה לבית משפט זה, ועל כן תישקל התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין לעבודה אך ורק במקרים חריגים ביותר הממלאים אחר שני תנאים מצטברים: הראשון – כאשר נתגלתה טעות משפטית מהותית בפסק הדין; והשני – כאשר כללי הצדק מחייבים התערבות בית משפט זה על-מנת למנוע עיוות דין.

בתגובה בכתב לבקשה אותה הגיש אתמול הסכים בא-כוח המשיב להארכת המעצר ב-45 ימים. בדיון שלפני הסכים בא-כוח המשיב להארכת המעצר אף ב-60 ימים, כשלטענתו ניתן יהיה לנצל פרק זמן זה לשיחות עם המשיב שיתכן ויהיה בהן כדי להביא לחידוש הליך הגישור ואולי אף להצעת הסדר בעניינו של המשיב.

האינטרס הציבורי מחייב, כי הגורם המחליט בפרקליטות הצבאית יוכל להסביר לגורמים השונים הנזקקים להחלטתו בלא כחל ושרק על שום מה החליט להורות על סגירת התיק - לרבות שיקולים מערכתיים ואישיים - בלא שיחשוש פן ייעשה שימוש לא ראוי במסמך זה על ידי גורמים שונים; כך כאשר ההחלטה משקפת התלבטות וכך כאשר היא נחרצת; בידי הגורם המחליט לבחור לפרסם חלקים מהחלטתו ככל שהוא רואה בכך אינטרס ציבורי - ואכן יהיו לא אחת מקרים בהם יוחלט בכיוון זה.

במקרה דנא מתקיימות נסיבות מקלות בעלות משקל, ובהן היחס הסביר שגילו הנאשמים והמעורבים האחרים לנשים שהובאו ארצה והתקופה הקצרה של פעילותן; נסיבותיו האישיות של המערער, ובמרכזן המצב הכלכלי הקשה שלו ושל בני משפחתו הסמוכים על שולחנו, אינן חריגות באופן שיהא בכוחן לגבור על החומרה שבמעשיו. כאמור, המערער נטל חלק ב"תעשיית" הזנות הבינלאומית, הקשורה בטבורה לתופעת הסחר בבני אדם ומזינה אותה, ועל אף שנסיבות ביצוע העבירה אינן מצויות ברף החומרה הגבוה, הן חמורות דיין כדי שלא ניתן יהיה להיעתר לערעורו.

מאחר שכספה נגנב ומאחר והיתה חייבת כסף לבנק נאלצה המתלוננת להמשיך ולעבוד בזנות אף לאחר הלידה. העורר המשיך להשתמש בכרטיס האשראי של המתלוננת לצורך כיסוי הוצאות המכון, והעביר לידיה סכומי כסף לצורך כיסוי הסכומים הנ"ל מהכנסות המכון, אך לא שילם לה בעבור שירותי המין שנאלצה לספק ללקוחות; במהלך אחת הפעמים שבהן ביקשה המתלוננת כסף מהעורר מרווחיה בזנות במסגרת המכון ואיימה לפנות למשטרה, תקף אותה העורר בכך שהיכה אותה על פניה בחוזקה ואיים עליה.

המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הינו שלושים ימים, ונקודת המוצא היא כי הנטל על המבקשים להוכיח "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת להגשת הערעור; הדרישה ל"טעם מיוחד" נועדה לאזן בין האינטרס של מבקש הארכה למיצוי זכותו להשיג על פסק-דין שניתן בעניינו, וכן הרצון להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין האינטרס של המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכותו וכן לחיזוק הוודאות והיציבות המשפטית. קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו ובהקשר זה יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור; את מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור; ולצד אלה יש לשקול את מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק-הדין, וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך.

בהקשר זה ניכר שעונש מאסר של 12 שנים, בנסיבות העניין, מביא בחשבון את כלל השיקולים ששקילתם נדרשת במסגרת גזירת דינו של נאשם, ואף מאזן ביניהם נכונה. המדובר הוא בעונש אשר הולם את חומרת העבירה. מכאן שאין לדעתנו מקום לקבל את ערעור המשיבה. מאותם נימוקים, אין אף מקום לקבל את ערעורו של המערער. אכן, במקרה שלפנינו אין להעניק משקל מיוחד לעובדה שלא נגרם כל נזק, ונימוקי בית המשפט המחוזי בעניין זה מקובלים אף עלינו. עיינו אף בטיעוני המערער בפני בית המשפט המחוזי. די אם נאמר כי לא מצאנו בהם טעם ואף לא מצאנו פגמים כלשהם המצדיקים את התערבותנו.

ניתן בזאת צו ביניים לפיו יימנע המשיב 3 מנקיטת הליכי הוצאה לפועל בכל הנוגע למימוש שעבודים שהוטלו על בתיהם של העותרים במושב שער אפרים, זאת עד להכרעה בעתירה.

ערעור המוגש על-ידי מי שאינם נאשמים בהליך הפלילי הינו ערעור אזרחי, בגדרו קמה חובה להפקיד עירבון. עם זאת, ההיבטים הפליליים שיש להליך בהחלט נלקחים בחשבון בקביעת סכום העירבון, ובנסיבות המתאימות הם מצדיקים קביעת עירבון בשיעור מופחת.

המשיב לא הובא לדיון בשל הצורך לקבל טיפול רפואי. לנוכח השתלשלות ההליך, נסיבות העניין ובהסכמת הצדדים הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב לתקופה של 45 ימים; אין בהחלטה זו למנוע מהמשיב להגיש בקשה לעיון חוזר בדבר המשך מעצרו, במשך תקופה זו בשל השינוי במצבו הבריאותי בחודשים האחרונים. בדומה, אין בכך למנוע מבאי כוח המדינה להתנגד לבקשה.