בבקשה הנ"ל, הבהיר המבקש כי אין באפשרותו להסתייע בהוריו לצורך גיוס כספי העירבון, אך לא היה זה הטעם היחיד שעמד בבסיס החלטת בית המשפט ולטעמים הנוספים אותם ציינתי במסגרתה לא ניתן מענה גם כעת.

הטעם אותו סיפקו המבקשים לאיחור בהגשת ההליך היה כאמור העובדה שפסק הדין הומצא לידיהם לטענתם רק ביום 30.12.2012. עיון בתוכנת "ניהול התיקים" מלמד כי פסק הדין נשלח למבקשים בדואר ביום בו ניתן, 2.9.2012, אך גם אם זה לא הגיע לידיהם והומצא להם בפועל רק ביום 30.12.2012 כטענתם, אין בכך כמתואר לעיל כדי לעצור את מניין הימים להגשתו של הליך הדיון הנוסף.

בית המשפט המחוזי נשאל האם מנגנון הנאמנות חל גם על התשלומים הפרטניים של חברי העמותה. על פי תוכן פסק הדין הרלבנטי, זוהי שאלה בינארית; סייג הזמן נולד כתגובה של בית המשפט לכך שהוא נועד להבהיר את פסק הדין במועד מסוים. אין זו הבהרה, אפוא, אלא הפעלת שיקול דעת בנושא חדש. תיקונים מסוג זה, כפי שהוסבר, אינם כלולים בסמכות בית המשפט לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל.

אציין את התנהלותם של המערערים בהליך אשר פעם אחר פעם מגישים לבית המשפט הליך ולאחר מכן מבקשים להשהותו, עד אשר יוגש כתב בית דין מתוקן מטעמם. התנהלות זו אינה מכבדת את סדרי הדין. בעל דין הפונה לבית המשפט נדרש לכלכל את צעדיו בהתאם למועדים הקבועים בדין ולהגיש לבית המשפט את כתב בית הדין הסופי מטעמו במועד. פעולה כגון דא יש בה כדי להעצים את הפגיעה בציפייתו הסבירה של המשיב 1 לסיום ההליכים בעניינו והדבר מחזק את קביעתי שיש לדחות את הערעור.

יש מקרים שבהם בית משפט זה דן בעתירה גם כאשר מתקיים שיהוי, כאשר זו חושפת פגיעה קשה בשלטון החוק או עניין בעל חשיבות ציבורית גדולה; העותרת אף נמנעה מלהציג את המסכת העובדתית שביסוד העתירה בשלמותה.

מדובר בעבירה ראשונה שעניינה נהיגה בשכרות, ובהתאם לפסיקה, ניתן להימנע במקרה מעין זה, מהטלת עונש מאסר בפועל. נוסף על כך, ציין בית המשפט לתעבורה, כי מאחר שהמבקש כבר קיבל את עונשו בגין העבירה הנוספת של נהיגה במהירות מופרזת, הרי שדי ב"פסילת המינימום" כעונש מצטבר; המשיבה ציינה כי ענישה שאינה כוללת עונש מאסר בפועל, יש בה, בנסיבות המקרה דנן, כדי להעביר מסר סלחני כלפי ציבור הנהגים, שאסור כי יצא כמותו תחת ידי בית המשפט.

נקודת המוצא היא כי נאשם שנגזר עליו עונש של מאסר בפועל יחל בריצוי העונש באופן מיידי, שכן למי שהורשע בדין לא עומדת עוד חזקת החפות, ועליו להראות כי מתקיימות בעניינו נסיבות המצדיקות לעכב את עונש המאסר שהושת עליו; השיקולים לדחיית ביצועו של עונש מאסר שהושת על מי שהורשע בדין נבחנו בהרחבה, ולפיהם, לשם הכרעה בבקשה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר, ייבחן בית המשפט את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שהושתה על הנאשם; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט; וכן נסיבות אישיות המיוחדות לכל נאשם ונאשם.

אשר על כן, ובהסכמת הצדדים, ערעור המדינה מתקבל באופן חלקי, במובן זה ש-9 חודשי המאסר שהוטלו על המשיב 1 על ידי בית המשפט המחוזי יירוצו כולם במצטבר לעונש המאסר המותנה של שנתיים שהוטל עליו בת"פ 3006/06 בבית המשפט המחוזי בחיפה, כך שסך הכל על המשיב 1 לרצות עונש מאסר בפועל של 33 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

מוסד העיון הנוסף בהחלטה שניתנה במעמד הצדדים הוא כולו יציר הפסיקה (בשונה מהחלטה שניתנה במעמד צד אחד) ומושתת על סמכותו הטבועה של בית המשפט לשוב ולבחון את החלטותיו מעת לעת בהתאם לשינוי הנסיבות (וכל זמן שלא ניתן פסק דין סופי). משכך, אין מקור משפטי ברור המבהיר בפניי איזה גוף תידון הבקשה לעיון נוסף, והפסיקה בהקשר זה אינה אחידה; בעולם אידיאלי, נדמה שרצוי היה שאותו השופט שדן בבקשה המקורית ישוב ויבחן את הבקשה לעיון נוסף. זאת, שכן בפניו עמדו כלל השיקולים שהובילו אותו למתן החלטתו, אליהם מתווספות הנסיבות החדשות.

נוכח הודעה זו של בא כוח המערער, אנו נענים לבקשתו של המערער למחוק את הערעור, ומבהירים כי רשויות הצבא יכולות לשקול את גיוסו, בהתחשב בכלל נתוניו, לרבות תהליך השיקום שעבר, לצד עובדת הרשעתו.