אני סבורה שיש לדחות את הערעור מאחר שהוועדה המחוזית לא הייתה רשאית להתערב בהחלטות שהתקבלו כמה שנים קודם לכן כפי שעשתה. הוועדה המחוזית טענה, בצדק, כי דיון בשאלות של שיהוי צריך להיות מושפע גם מחומרתו של הפגם הנטען אשר טענת השיהוי מבקשת לחסום את הדיון בו. באספקלריה זו, אני מבקשת להוסיף ולציין כי מבלי להכריע באופן קונקלוסיבי בשאלה האם המונח "בית אבות" כולל תמיד גם "דיור מוגן", מכל מקום אין לומר שבנייה במתכונת של "דיור מוגן" באזור המיועד ל"בית אבות" היא חריגה הפוגעת בשלטון החוק במידה שיש בה כדי לכפר על ההליך הפגום בוועדה המחוזית.

שאלת הקשר בין מנגנוני ההנצחה השונים של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה שבה ועולה בהקשרים שונים במהלך השנים, ודומה כי אין לה פתרון המקובל על כל הצדדים המעורבים. הגם שמבינים אנו לליבה של העותרת, כמי שמייצגת את זכרם של חללים רבים, הרי נוכח סמכותה של הממשלה בעניינים האמורים אין המסלול השיפוטי מתאים להכרעה מסוג זה. מהעתירה עולה שהעותרת נפגשה עם אישי ציבור רבים בניסיון לגייס את תמיכתם במאבקה. לעתירה אף צורפו מספר מכתבים מגורמים ציבוריים שונים, אשר הביעו נכונות לפעול לקידום מטרותיה אלה. בפני העותרת פתוחה הדרך להתמיד במאמציה הציבוריים לשינוי החקיקה ואופני ההנצחה של נפגעי פעולות האיבה, ככל שהיא סבורה שההסדרים הקיימים לוקים בחסר.

קיומו של הנוהל ותיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות מעורר סוגיות הדורשות שיקול והכרעה. יש לבחון בראיה רחבה ורבת שיקולים את עמדת המדינה הן במישור הנורמטיבי והן במישור המעשי. עם זאת, בצומת בו מצויה המערערת, על התנהגותה הפלילית הנשנית, התקופה הקצרה יחסית בה מצויה היא במשמורת, קיומה של האפשרות להגשת בקשת מקלט פרטנית, והאפשרות להרחקה למדינה שלישית, אין מקום לקבוע כי החלטת הרשות מחייבת התערבות. תוזכר עמדת המדינה לפיה בקשת המערערת למקלט תזכה לטיפול ענייני, וכי הדיון העקרוני בבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בדבר חוקיות הנוהל קבוע לדיון בתקופה הקרובה. הנגזר מכך – שאין בדברים משום הבעת עמדה, לכאן או לכאן, ביחס לנוהל בכלל ובפרט לאלה אשר מוחזקים או יוחזקו במשמורת על רקע נסיבות דומות לתקופה של ממש.

הבקשה שלפני אינה עומדת במבחנים אלו. ניסיונה של המבקשת "לעטוף" טענותיה ב"מעטפת" עקרונית דינו להידחות. בכל הכבוד, טענותיה של המבקשת אינן מעוררות שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית, ונטועות כולן בנסיבותיו הספציפיות של התיק דנן. כמו כן איני סבור שנגרם למבקשת עיוות דין; נהפוך הוא, טענותיה נדונו ביסודיות בשתי ערכאות ובשני סבבים. בסופו של יום התקבלו חלק ניכר מטענותיה של המבקשת, אם כי לא כולן ולא כנגד כל המשיבים. קבלת טענות המבקשת בבקשה שלפני פירושה התערבות בקביעות עובדתיות לשם הסקת מסקנות משפטיות שונות, וכידוע זו איננה התכלית שלשמה נועדה בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". שתי הערכאות קמא יישמו את ההלכות הרלוונטיות הנוגעות ל"קו התפר" שבין פלישה למקרקעין לבין מוסד הרישיון מכללא במקרקעין.  

בחינת המכלול מעלה כי בבקשה שלפני – לא מתעוררת כל "שאלה עקרונית", מעבר למקרה הקונקרטי. בנוסף יש לציין כי בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי מתקיים כאן חשד סביר, המספיק לצורכי המעצר בשלב זה, והוא אף הצביע על פעולות חקירה ספציפיות שיש לבצען – והן דורשות את מעצרו של המבקש באופן שאיננו מאפשר, בשלב זה, את שחרורו לחלופת מעצר.

לא ראיתי מקום להוציא, בשלב זה, צו ביניים כמבוקש, ולו בשל טענת העותרים ברישא לסעיף 49 לבקשה לצו ביניים. 

הודעה משלימה מטעם המשיבים תוגש תוך 45 יום, ותגובה תוגש תוך 21 יום לאחר מכן. בעקבות זאת יוחלט באשר להמשך הטיפול. 

בנסיבות אלה מבקשים אנו כי תיערך בדיקה מעמיקה נוספת, בתוך 15 יום, באשר לאפשרויות של הפרדה זוגית או העברה לאגף שאינו הפרדה. באשר להפרדה זוגית יבואו גורמי שב"ס שוב בדברים עם המשיב לשם בדיקת האפשרויות. הודעה משלימה תינתן בתום תקופה זו, ותוך שבוע לאחר מכן יגיב המשיב בכתב. בעקבות זאת יוחלט באשר להמשך הטיפול.

איננו רואים מקום להתערבותנו לעת הזאת. מנגד, בלא שניטע מסמרות, ישנה גם שאלת שיהוי נכבדה לגבי העותרת. במכלול נראה לנו כי יש לעת הזאת מקום לאפשר להליך התכנוני להתנהל, בתקוה שיתם במהירות ככל האפשר. על כן תוגש הודעה משלימה מטעם גורמי המדינה תוך שישה חודשים. הצדדים האחרים יגיבו בתוך שבועיים לאחר מכן, ובעקבות זאת יוחלט באשר להמשך הטיפול בעתירה. טענות הצדדים שמורות.

על פני הדברים נראה לכאורה כי עם התקנת התקנות נתמצתה העתירה. הצדדים יודיעו עמדתם תוך שבוע.