על הפונה לבית המשפט בבקשת סעד מנהלי לבוא לשעריו בידיים נקיות, והוא אינו יכול להסתמך על הפרות החוק שלו עצמו כבסיס לטענותיו. גם אם הייתה בלב הפונה עמימות כלשהי באשר לחובתו לקבל היתר לבניה, ולו מטעם העירייה, הרי שהיה עליו לברר את המצב המשפטי לאשורו טרם בניית הפרגוד החדש, ולא לבקש להכשירו בדיעבד.

אין בדחיית הערעור משום נקיטת עמדה בכל הקשור לאופן ביצוע פסק הדין – שאלה שלא הוכרעה על-ידי בית המשפט קמא, וממילא אינה עומדת להכרעתנו בשלב הערעור. בשולי הדברים, ובאופן נפרד מהכרעתנו בערעור, נמליץ לצדדים – במיוחד בהיבט הבטיחותי – להגיע להסכמה באשר לביצוע פסק הדין, בין בדרך של מינוי מומחה (כגון מהנדס קונסטרוקציה) לביצוע פסק הדין, ובין בכל דרך אחרת שיראו לנכון.

משהעתירה נסבה על 2011, הוצע בהסכמה כי תימחק, תוך שמירת זכויותיה של העותרת. אנו יוצאים מן ההנחה כי המדינה תעמוד בדיבורה באשר להקדמת הטיוטה כאמור, ויפה שעה אחת קודם. כתוצאה תבוא הידברות, ואנו מפצירים בצדדים לנהל אותה ברוח עניינית, כדי להגיע להבנות בנושא שעל פי השכל הישר ניתן להגיע בו להבנות, בין גוף סטטוטורי בעל סמכות לבין גוף ציבורי מקצועי.

כלל טענות המבקש נוגעות לממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, שנבחנו והוכרעו על ידי שתי ערכאות. כפי שציין בית המשפט המחוזי, ערכאת הערעור לא תתערב ללא סיבה כבדת משקל בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. הלכה זו מקבלת משנה כוח שעה שמדובר בגלגולו השלישי של ההליך.  

אשר לטענותיו של המבקש, כי "תפרו לו תיק", ציין בית משפט השלום בגזר דינו, באופן קולע, כי: "העובדה שהנאשם מורשע זו הפעם השלישית בעבירות מאותו סוג ובעלות אותו אופי מעידות כאלף עדים על כך שאיש לא תפר ולא תופר תיקים או חליפות כאלה ואחרות לנאשם, זולת אלה שהנאשם תופר לעצמו".

החלטנו בהסכמת המדינה, שאנו רואים בחיוב, לחפוף 4 חודשים מן המאסר על תנאי שהופעל במצטבר, כך שהמערער ירצה בפועל שלוש וחצי שנות מאסר ועוד שמונה חודשים, ובסך הכל 50 חודש, במקום 54 חודש שנגזרו בבית המשפט קמא. המאסר על תנאי שנגזר יישאר בעינו, וכן הפסילה לנהיגה. הערעור מתקבל איפוא בהתאם לאמור, כמחוה לעידוד המערער ובתקוה כי יוכיח את עצמו בהמשך.

ניתן בזה תוקף של פסק-דין להסכם, בכפוף לשינויים כאמור בסעיף 2 לעיל.  

במצב דברים זה, בו סיכויי הערעור קיימים, אך לא בעצמה מובהקת, ואילו מאזן הנוחות נותר על מקומו, אינני סבור כי יש מקום לחרוג מהכלל הגדול, לפיו פסק דין יבוצע מיד עם נתינתו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמתן עיכוב ביצוע יהווה למעשה גושפנקה להמשך התקשרות הרשות עם חברת בת של ארכיב, וזאת בניגוד לרצון הרשות. באשר לעיכוב ביצוע סכום ההוצאות, הרי שכידוע, על פי רוב לא ייטה בית המשפט להתערב בנפסק בכגון דא. 

בשל נתונים עובדתיים מיוחדים וחריגים, שוכנעתי כי טעמים של מראית פני הצדק מצדיקים את העברת הדיון בערעורים הפליליים נשוא הבקשה לבית משפט במחוז שיפוט אחר.  

נוכח הסכמת המשיב לבקשה למתן צו ביניים, ניתן בזאת צו ביניים שלפיו לא תורחק העותרת מן הארץ, עד להכרעה בעתירה.