בד בבד עם חזרת בא כוח המערערים מהערעור, הסכימה המשיבה, בהמלצת בית המשפט, בנסיבותיו של תיק זה, לאפשר לעותרים שימוע על פה, ובלבד שתוגש בקשה בהתאם בתוך 30 יום.  

נדמה כי הבקשה מהווה ניסיון נוסף לעכב את הליכי פינוי מנהלה של המבקשת מדירתו. אין במושא הבקשה כדי לאפשר למבקשת לפתוח בהליכים במסלול שאינו מתאים להם. הדבר נכון ביתר שאת לאחר שכך נקבע על-ידי בית משפט המחוזי ואף על-ידי בית משפט זה. כן נקבע כי הדירה שימשה כבטוחה לחובות המבקשת. המקום המתאים לדיון הוא במסגרת הליך מימוש הדירה בלשכת ההוצל"פ.

כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" לא תינתן אלא באותם מקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין. בעל דין אשר הגיש בקשה לתיקון טעות סופר לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט איננו מנוע מהגשת ערעור על פסק הדין אף אם בקשתו נדחתה. ואולם, אין הוא רשאי לחזור ולבקש במסגרת ערעורו זה תיקון של טעויות סופר שאותן מיאנה הערכאה הדיונית לתקן. בכך לא מובעת עמדה בנוגע למקרה שבו מוגשת תחילה בקשה לתיקון טעות סופר, והיא נדחית בידי הערכאה הדיונית עקב כך שהטענות המועלות בבקשה האמורה הן למעשה טענות מהותיות, ואחר כך מוגש ערעור במסגרתו מועלות אותן טענות.  

מתגובות הצדדים עולה כי מוסכם שאת ההליך יש לסווג כערעור בזכות. עוד עולה כי בכל הנוגע לערעור על ההחלטה העיקרית של בית המשפט קמא לא הוגש הערעור במועד הנדרש על פי הדין. 

אמות המידה להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בתקופת הערעור עליו הותוו ב-ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל. הנסיבות והנתונים העיקריים שעל בית המשפט לבדוק בהקשר זה וביניהם: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של הנידון והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות של הנידון והעובדה שהערעור מופנה כנגד חומרת העונש בלבד ואין בו השגה על עצם ההרשעה. 

המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הינו שלושים ימים, ונקודת המוצא היא כי הנטל על המבקשים להוכיח "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת להגשת הערעור. טעות במניין הימים אינה בבחינת "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הליך ערעורי וכבר נקבע לא אחת כי המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הינו בבחינת דין "ידוע וברור". יחד עם זאת, אין מדובר בשלילה מוחלטת של מתן ארכה, כאשר האיחור נובע מטעות שבדין אלא יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הייחודיות.     

נוכח הסכמת המשיב לבקשה למתן צו ביניים, ניתן בזאת צו ביניים שלפיו לא תורחק העותרת מן הארץ – עד להכרעה בעתירה.

העותר מבקש היתר שהייה בישראל על-רקע סכנה הנשקפת לו, לטענתו, בשטחי יהודה ושומרון. כעת נמצא העותר במעצר. בעבר, הורשע העותר בביצוע עבירות פליליות בשטחי ישראל. מסקנת בית המשפט היא כי העותר אכן שהה ביהודה ושומרון במידה שיש בה כדי להצביע על כך שהוא עצמו אינו חושש לחייו שם.

משהחל המערער בהתמחות ועתיד הוא להגיש בקשה חדשה למשיבה לקיצור תקופת ההתמחות ולפטור ממבחן, הרי שהמערער אינו עומד עוד על כך שיכירו בתקופת התמחותו שבוצעה בשנת 2005. ערעורו התייתר אפוא ולכן אנו מורים על מחיקתו. ברי כי ככל שיבקש המערער להשיג על החלטת המשיבה בבקשה החדשה שיגיש, יוכל הוא לפנות למסגרות המקובלות לצורך כך ואין זה עוד מעניינו של תיק זה. 

משהמערער שכנגד לא העלה בבקשתו כל טענה לחוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון בהליך אין מקום להיעתר לבקשתו, והיא נדחית, אפוא.