נטען בעיקר על ידי המבקשים כי מצבה הכלכלי של החברה בפירוק בכי-רע, וכי מדובר בהליך פשוט שסיכויי ההצלחה שלו גבוהים. המבקשים אמנם מציינים את היקף חובותיה של החברה, ואינם מעוניינים כי ייגרע סכום-כסף מקופת הפירוק "לתקופה לא מבוטלת" כלשונם. אולם, לא ניתן להתעלם מן האינטרס של המשיבים, הנקראים להליך של בקשת רשות ערעור.  

הבקשה נסובה על החלטת בית משפט קמא שלא להתיר למבקשים להגיש ראיות מפריכות, וכידוע, לגבי סוגיה זו נקבע בעבר כי המדובר ב"סוגיה דיונית מובהקת, וככזו היא נתונה ככלל לשיקול דעת הערכאה המבררת את ההליך, וערכאת הערעור תתערב בשיקול דעת זה רק במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל", במיוחד כשמדובר בהחלטת ביניים ("החלטה אחרת"), שאינה מסיימת את ההתדיינות בין הצדדים.    

עיון בבקשה מגלה כי אין בה תשתית עובדתית וראייתית מלאה, כנדרש. עוד יודגש כי לבקשה מצורפות אסמכתאות מעטות ביותר, שאין בהן כדי להציג תמונה מלאה, ואף הטענה בדבר היעדר אפשרות להסתייע בקרובים נטענה בעלמא וללא מסמכים תומכים. יש להבהיר כי תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, עניינה במי שמקבל גמלת הבטחת הכנסה בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה.  

באי כוח בנק הפועלים מבקשים שהות בת 14 ימים למתן תגובתם להצעה. 

הלכה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות שעניינן בסעדים זמניים, למעט במצבים חריגים. על המבקש לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת. מבקש שהשתהה בפנייתו לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני יתקשה לשכנע את בית המשפט בקיומה של דחיפות בהענקת הצו.

ככלל, מקום בו מדובר בהמצאת כתבי בי-דין למי ששוהה מחוץ לישראל, וכתובתו שם ידועה, יש לעשות שימוש במסלול הדיוני הקבוע בתקנה 500 לתקנות סדר דין אזרחי. ואולם, דבר המצאת ההזמנה אל מחוץ לתחום השיפוט מחייב זהירות רבה כיוון שכמוהו כהפעלת הריבונות של ישראל בתוך תחומי מדינה אחרת, והדבר עשוי להיחשב לכדי פגיעה בריבונות של מדינה זרה. החלופה, אשר מכוחה יכלו המשיבים לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, היא זו הקבועה בתקנה 500 (7) לתקנות סדר דין אזרחי. ואולם – אפילו נתקיימו התנאים הקבועים בתקנות, לעולם אין זכות קנויה בידי התובע לקבלת ההיתר.   

ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים מחוז מרכז שניתן על ידי כבוד השופטת ז' בוסתן. בא כוחם של המשיבים 3-1 בעע"ם 2049/12 (הם המערערים בעע"ם 2060/12) מסר כי הוא מסכים לקבלת הערעור כך שתינתן רשות ערעור למועצה הארצית לתכנון ולבניה. 

על פי כתב האישום, בתמצית, בין השנים 2013-2006 רכש המבקש כלי רכב והכשירם בצורה מחתרתית על מנת שישמשו כמוניות. הנטייה של בית משפט זה להתערב "בגלגול שלישי" בהחלטות מעצר של בית משפט השלום קטנה עוד יותר, בהתחשב בכך שההחלטה מושא הבקשה נסבה על תנאי חלופת המעצר, להבדיל מהחלטה על מעצר. אף לגופו של עניין, אין להתעלם מהיקפן של העבירות המיוחסות למבקש, ומהשיטתיות, האינטנסיביות והבוטות של העבירות שבוצעו על ידו.    

הלכה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו נוהג להתערב בשיקולי התביעה בעניין העמדה לדין, לרבות בכל הנוגע לקביעת סעיפי האישום אלא במקרים נדירים. כמו כן, כידוע, בית משפט זה אינו מתערב בהליכים המתנהלים בפני בתי המשפט המוסמכים אלא במקרים חריגים ונדירים בהם עולה, למשל, חשש לחריגה מסמכות או לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.    

לא אחת נקבע בפסיקה כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי והוא נתקל ב"מצוקת מועדים" בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה ובין מינוי עורך דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה וזאת נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות. בין היתר, יש לבחון בהקשר זה האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת. לאחר שהוסדר הייצוג המשפטי, הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת משנה תוקף.