אנו מקבלים את הבקשה המוסכמת שהוגשה על ידי הצדדים להסכם הפשרה, מוחקים את ע"א 1521/11 ללא צו להוצאות, מוחקים את אספלט דרום ומנהלה מע"א 1603/11 ללא צו להוצאות ומוחקים את הסיכומים אותם הגישה י.י. במסגרת ע"א 1521/11. אין אנו רואים מקום ליתן תוקף של פסק-דין להסכם זה ואיננו רואים לנכון להורות על צירופו לתיק בית המשפט.

מנגד באת כוח המאשימה ביקשה לשכנע כי העונש אינו נוטה לחומרה. נוכח הפגיעה בחמש ילדות וריבוי המעשים במהלך שנתיים ימים. המתלוננת הראשונה חוותה מעשי סדום במשך שנתיים ימים והמתלוננת השנייה מעשים מגונים בנסיבות מחמירות במשך תקופה ארוכה. המתלוננות הכירו את בעל המכולת השכונתי והוא ניצל תומתן. בית המשפט נתן משקל לנסיבות לקולא ובעיקר ההודאה שחסכה זמן שפוטי ועדויות המתלוננת.

הלכה ידועה ומושרשת היטב היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים, והערעור שלפנינו נופל במובהק לליבה של הלכה זו. מדובר בקביעות עובדתיות המבוססות על עדויות וחוות דעת מומחה, ועל ניתוח מדוקדק ומקיף של מסמכים. מדובר במארג עובדתי שלם, אשר אנו לא מוצאים כל הצדקה להתערב בו במקרה דנן. זאת ועוד, אנו סבורים כי הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע, הן בהתייחס לתביעת המערער והן בהתייחס לתביעת הבנק, ולא מצאנו כי נפלה כל טעות שבחוק בהכרעתו של בית המשפט המחוזי.  

אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאים שבעובדה ובממצאי מהימנות, למעט במקרים חריגים, בעיקר נוכח יתרונה הניכר של הערכאה הדיונית, אשר בידה להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדויות. לאמור משנה תוקף שעה שעסקינן בעבירות מין, ואולם יתכנו מקרים חריגים. רשאי בית המשפט לבסס הרשעתו לפי סעיף 54א(ב) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 על עדות יחידה של נפגע עבירת מין, ובלבד שינמק את החלטתו.

במצב דברים זה, נדמה כי יש מקום להורות על מחיקת העתירה, תוך שמירת טענות העותרים. העותר 1 יהא רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה על המבת"ן, בהתאם לתנאים שצוינו בסעיף 3 להודעה המעדכנת. 

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בדבר פרשנותה של תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות. המשיבה סבורה כי תקנה זו חלה רק בהליך בבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא בהליך ערעור; המבקש סבור כי תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות שוללת את תחולתה של תקנה 33 לתקנות בתי משפט מנהליים, ומחילה את סדרי הערעור הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי.

דין הבקשה להידחות בעיקרה. המערערות אינן טוענות – וודאי אינן מוכיחות – שאין באפשרותן להפקיד עירבון בהליך זה. אדרבא, ברור למדי כי ארבע העמותות יכולות להפקיד עירבון. גם הטענה בדבר סיכויי ההליך הגבוהים אינה מצדיקה פטור מעירבון; אף אילו שוכנעתי בקיום סיכויים גבוהים לערעור (ואיני רואה לנכון להביע עמדה לכאן או לכאן), הרי שמדובר בשיקול מצטבר להוכחת חוסר יכולת כלכלית. נותרה הטענה בדבר היות המערערות "עותרות ציבוריות", המדברות בשם אינטרסים ציבוריים. לגבי טענה זו אין לי אלא לשוב ולהבהיר כי "החובה להפקיד עירבון חלה גם בהליכים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הינו עותר ציבורי, ובכלל זה עמותות, ארגונים וועדי פעולה הפועלים למטרות ציבוריות"  

שטח הבית החודר לחלקה 11 (87 מ"ר) בתשריט המסומן ב' לכתב התביעה ומצורף בזה, ומהוה חלק בלתי נפרד מפסק הדין, יועבר בלשכת רישום המקרקעין על שם המערער. מוסכם בזה כי למעט אותו שטח אין למערער כל זכויות אחרות בחלקה 11. למרות האמור לעיל, מוסכם בזאת כי הכניסה הרגלית לביתו של התובע תתאפשר דרך הכביש הראשי.