נקבע, כי המבקש לא הוכיח כי ייגרם לו נזק חמור הגובר על האינטרס הציבורי שבפומביות הדיון ופרסום פרטיו, וכי הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ולפיכך אינה מקיימת את הפרמטרים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

בנסיבות יינתן לעותר רשיון ישיבת ארעי א/5 למשך 60 ימים, ככל שיפנה תוך השבוע הקרוב ללשכת פתח תקוה של רשות האוכלוסין. בתוך 15 יום מהיום יגיש העותר בקשה לתעודת עולה בלשכת רישום האוכלוסין תוך המצאת תעודת הלידה, המקורית לטענתו, כן ישתף פעולה ככל הנדרש לפי בקשת הרשויות.

לא השתכנעתי כי נגרם למבקשים כל עיוות דין שעשוי להצדיק את קבלת הבקשה בהליך דיוני זה. לא הובאה לפני כל אינדיקציה לכך שזכויותיהם הדיוניות של המבקשים קופחו באיזה משלבי ההליך. בהקשר זה יובהר ויודגש, על אף שהדברים ידועים, כי העובדה שהערכאות קמא נחלקו בדעותיהן אינה מצדיקה (לבדה) קבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי",

עם שינוי המדיניות שחל בשנת 2000 בנוהל שרנסקי, נוהל מיוחד שאומץ על-ידי משרד הפנים משיקולים הומניטריים, שבגדרו הוחלט להסתפק בשנתיים בלבד של קיום מרכז חיים בישראל, הושבה לה תושבותה וניתן היה לשקול מחדש את בקשתה, כאמור לעיל. יודגש כי מדובר בנוהל המהווה חריג לכלל, השולל הענקת תושבות למי שמתגורר בישראל שלא כדין. כאמור, לא הוצע לנו כל הסבר מדוע יש להחילו רטרואקטיבית, כך שהמסקנה תהיה כי בקשתם יכולה היתה להתאשר קודם למועד שבו אושרה בפועל ולכן יש לשדרג את מעמדו של המערער, שלא עלה בידו לצבור את התקופה הדרושה מחמת התנהלות לקויה של המשיב.

דין הבקשה להתקבל. בית משפט זה קבע בעבר לא אחת כי הוא ייטה להעביר את מקום הדיון בתובענה, כאשר זו הוגשה לבית משפט שמוסמך מבחינה פורמאלית לדון בה, אך אין לה כל זיקה מוחשית לבית המשפט אליו הוגשה במקרה זה, נמצאים המקרקעין בירושלים וזה גם מקום מגוריהם של חלק מן העדים הרלוונטיים. יתרה מכך, מועד הדיון הקבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים קרוב למדי אף הוא (7.3.2013). לכך יש להוסיף, כי בין תביעת המשיבה לבין תביעת המדינה והתביעה שכנגד ישנן זיקות משמעותיות, ונראה כי לפחות חלק מן השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בהן זהות.

בסופו של דבר החליט בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הרשות לערער לגופו של עניין משלא מצא בה ממש, בלא לחייב את המשיבה בהוצאות המבקש. כידוע, שיקול דעתו של בית המשפט בשאלה אם לפסוק הוצאות בסוף ההליך שלפניו הוא רחב, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה היא מצומצמת (רע"א 6568/05 כץ נ' כץ (17.8.2005)). בהינתן כלל זה, לא מצאתי כי קיימת עילה למתן רשות ערעור. מטעם זה החלטתי לדחות את הבקשה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

אנו סבורים כי יש מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה יש לפסול את המערער מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. הטעם לכך הוא גילו הצעיר יחסית של המערער בעטיו יש להותיר לו פתח להליך שיקומי אשר רישיון נהיגה עשוי לסייע במהלכו. כמו כן יש ליתן את הדעת לכך שעל אף הפגיעות הקשות ביוסי ואביו, ומבלי להקל בהן ראש חלילה, המשיבה לא הכחישה את טענת המערער כי לא נגרמו למי מהמעורבים בפרשה נכויות צמיתות.

אינני רואה צורך להביע דעה נחרצת לגבי התוצאה בערעור, לו סברתי כי הודעת הדואר האלקטרוני נכנסה לתיבת הדואר של המערערת אך לא נפתחה, מסיבה זו או אחרת. הנני נוטה לדעה כי גם במקרה מעין זה, ניתן היה להכשיר את הצעתה של המערערת בשל העובדה כי ההודעה נמסרה בטווח של יומיים, טרם הנעל המכרז, מבלי שהמשיבה 2 עשתה את המינימום המתחייב, בנסיבות אלה, לוודא כי ההודעה התקבלה על-ידי כלל המציעים.

דין העתירה להידחות על הסף. העתירה אינה מגלה כל טעם להתערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. ראשית, בית משפט זה אינו הפורום המתאים לדון בטענות העותר. בעניינו של העותר מתנהל הליך פלילי ארוך וסבוך. בית המשפט המחוזי הקציב לעותר חמישה חודשים להכנת סיכומיו, וחזקה שנשקלה לעניין זה העובדה שהעותר אינו מיוצג על ידי עורך דין. ככל שסבור העותר כי הוא זקוק לזמן נוסף, עליו לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה. 

עו"ד בלום יפנה בתוך שבוע לבאת כוחו הקודמת של המערער ויבקש התיחסותה לטענות שהועלו בגדרי הערעור, והנוגעות לייצוג. הודעה תוגש בתוך שלושה שבועות בצירוף תגובתה. המשיבה תוכל להגיב בכתב בתוך שבוע לאחר מכן. בעקבות זאת תינתן הכרעתנו.