הצדדים מבקשים שהות של 10 ימים על מנת להשיב להצעת בית המשפט. בית המשפט מקווה כי הסדר מוסכם יושג. ככל שחלילה לא כך יהיה, תתבקש בתיק עמדת כונס הנכסים הרשמי.  

יש להבחין בין טענה לבין פירוט טענה; בין השגה ובין פירוט השגה; כתב הערעור כולל לא רק פירוט (רב) של נימוקי הערעור, ותיאור לא קצר של הרקע (לרבות טענות הצדדים בבית המשפט קמא), אלא גם תמונות, הפניות וציטוטים נרחבים למדי, זאת כאשר הכלל הוא שלרוב "די יהיה בכתב ערעור המשתרע על מספר בודד של עמודים, בלא ציטוטים, הפניות ואסמכתאות".

העותר הגיש לפני שבוע ימים עתירת אסיר בעניין דומה לבית המשפט המחוזי מרכז, וכי זו עדיין תלויה ועומדת; לא רק שעומד לעותר סעד חלופי – אלא שהוא אף פועל כדי לממשו. דרך המלך היא, אפוא, כי טענותיו תתבררנה בבית המשפט המחוזי במסגרת עתירת אסיר.

המערער טוען כי העונש שנגזר עליו חורג מרמת הענישה המקובלת בעבירה שבה הורשע וכי שגה בית המשפט משהטיל עליו מאסר בפועל. זאת, שכן לטעמו בית המשפט העדיף באופן גורף את שיקולי הגמול וההרתעה ולא נתן משקל מספק לשיקולי השיקום ולנסיבותיו האישיות; היה על בית המשפט לתת משקל להתנהלותה של המשיבה שהודיעה על עמדתה המחמירה כלפיו רק בשלב הטיעונים לעונש. לגרסתו, הסכמת המשיבה לדחות את שלב הטיעונים לעונש בכדי לאפשר קבלת תסקיר הבוחן אפשרות לאי הרשעה נטעה בליבו ציפייה לפיה בכוונתה להקל בעונשו. לבסוף, טוען המערער כי שגה בית המשפט משלא אבחן את מקרהו ממעשיהם של שאר הנאשמים שכן חלקו היה פחות, וכן לכך שלא נתן משקל מספק לגילו הצעיר, להעדר עבר פלילי ולנסיבותיו המשפחתיות.

בבקשה שהוגשה נטען, כי בית המשפט המחוזי מרכז דחה (בהסכמה) את ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון. המבקשת תודיע מה עלה בגורל הבקשה למתן פסק דין בבית משפט השלום בתל-אביב.    

לעניין עבירת נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון, בחן בית המשפט את טענת המבקש כי רשאי היה לנהוג עם רישיון נהיגה בריטי בתוקף. בית המשפט קבע כממצא עובדתי על יסוד עדותו של המבקש עצמו כי הוא שהה למעלה משנה בישראל טרם האירוע, ומשכך, לא היה רשאי לנהוג ללא רישיון נהיגה ישראלי תקף. משכך הרשיע בית המשפט את המבקש גם בעבירה זו.

בית המשפט החליט, בטרם יינתן פסק דין, ליתן ארכה של שישה חודשים, שבהם ייעשה מאמץ על-ידי הצדדים, תוך שיתוף פעולה אקטיבי של המערערים, להגיע למימוש החכירה הראשית על פי שרשרת ההסכמים. ככל שהדבר לא יצלח, אפשרות אחרת היא פשרה כספית בסכום המביא בחשבון סיכויים וסיכונים.  

המערער, כך נכתב בבקשה, עובד כעצמאי במכירת תכשיטים. אין בבקשה שלפני בית המשפט כל מידע ממשי ומבוסס לגבי מצב העסק. גם הטענה בדבר חוסר אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה אינה נשענת על פירוט ומסמכים כנדרש.      

יוכל המערער לצאת ממעצר הבית לשירות המבחן במועד דחוף שייקבע על-ידי השירות, וזאת בליווי מפקח.  

המשיבים (המערערים שכנגד) ישלמו למערערים סך של 40,000 ₪. הצדדים מתחייבים שלא ליזום במישרין או בעקיפין הפצה של "פשקווילים" או כרוזים למיניהם.