מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" הניתנת במשורה, מקום בו הצליח המבקש להצביע על שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הקונקרטיים. הוראות החוק ברורות ומפורשות ואינן טעונות כל פרשנות נוספת. כפי שציין השופט הנדל בהחלטתו ברע"א 7959/10 מדובר בהוראות חוק קוגנטיות אשר למבקש אין זכות מוקנית כי קצין התגמולים יחרוג מהן.    

טענות המבקשת נדונו כבר בפני בית המשפט המחוזי. קל וחומר כשעסקינן בהחלטה שאינה נועלת שער בפני המבקשת ואינה חורצת את גורל הסכסוך, אלא מאריכה במידת מה את דרכה הדיונית. עסקינן בהכרעה שאינה מכריעה בזכויות בעלי הדין. בכגון דא ההליך הקרוי "חידוש" התביעה הוא הגשת תביעה חדשה, ולא "תחיית המתים" לקודמת.  

כמו הערכאות הקודמות אף אני סבור שלא היה מקום לשחרר את המבקש לחלופת מעצר, בין היתר, גם נוכח עברו הפלילי בתחום עבריינות הסמים ואף ריצוי מאסר בשל כך.

הבקשה לרשות ערעור תועבר לדיון בפני הרכב. הדיון בבקשת רשות הערעור יתקיים במועד בו יתקיים הדיון בע"א 8880/12. המשיבים יגישו תשובה לבקשת רשות הערעור 20 יום לפני מועד הדיון.

לאחר עיון ראשוני בראיות החדשות שהתקבלו סבורים אנו כי כיון שחומר זה לא עמד לפני ועדת הערר בערכאה הקודמת. יש מקום להחזיר את הדיון לועדה זו, כדי לאפשר לצדדים לטעון כל טיעון שימצאו לנכון בקשר לראיות החדשות או כל חומר נוסף שיש בידי המשיב (שלדבריו הוצג למערערים, אך יש למסרו להם). יוטעם כי הדיון יתחדש רק בנפקות הראיות החדשות לגבי ההליך, ויינתן פסק דין משלים.  

עניינו של סעיף 17 לחוק איסור אלימות בספורט אינו רק בהרחקת מי שהתנהג באלימות בפועל, כי אם גם במניעת אפשרות להתנהגות אלימה על ידי מי שמעשיו נותנים בסיס סביר לחשש כי הוא עלול לעשות כן בעתיד. על פי סעיף 18 לחוק ניתן להוציא צו הרחקה או הגבלה. מבלי לקבוע מסמרות, נדמה שתקופת ההרחקה המקסימאלית של שלוש שנים הינה מידתית בהקשר החקיקתי. עוד יש לציין כי צו הרחקה יינתן רק באישור של ערכאה שיפוטית, אשר על החלטותיה ניתן לערור בזכות, ואף ברשות ב"גלגול שלישי".   

עבירות נשק מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית המצדיקה מעצר עד תום ההליכים בכפוף לחריגים מסויימים. יחד עם זאת נקבע, כי גם בעבירות בנשק ישנו מדרג חומרה. אך גם כאשר התגבשה עילה למעצר עד תום ההליכים, חוק המעצרים מורה אותנו לבחון אם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעים "שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה". כאשר המדובר בעבירות נשק, שחרור לחלופת מעצר יישקל רק במקרים חריגים, ורק אם יימצא כי יש בחלופה כדי להפחית די הצורך את המסוכנות הנלמדת מאותן עבירות.      

לאחר שמיעת הצדדים ושיג ושיח הציע בית המשפט למערערות, בנסיבות המיוחדות של המקרה, לחזור בהן מן הערעורים. הנסיבות המיוחדות בהן עסקינן הן שניתנו (אם גם לאחר הבחינה בכתב) שני סימוכין שונים לתשובה נשוא המחלוקת. אין בכך כדי לשנות מן המדיניות השיפוטית שמצאה ביטויה לא אחת בפסיקת בית המשפט, קרי של אי התערבות ככלל בנוסח השאלות שבבחינות בכתב של לשכת עורכי הדין ובנכונות התשובות האפשריות.   

לבקשת המערער 1, בית המשפט מבטל את פסק הדין מיום 18.3.2013, אך זאת בכפוף לכך שהמבקש ישלם הוצאות בסך 3,000 ₪ לטובת המדינה וסך 3,000 ₪ לטובת המשיבים.