החלטתו של בית המשפט, לפיה אין מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר בהוסטל תבוטל, ובית המשפט המחוזי הנכבד ישוב ויקיים דיון במכלול, אשר יתמקד באפשרות לשחרר את העורר לחלופה זו. לדיון זה יזומן שוב גם מנהל ההוסטל (או בעל תפקיד בכיר אחר, במידה והמנהל עצמו איננו יכול להיות נוכח בדיון). יחד עם זאת – אם מנהל ההוסטל יבהיר כי החזקת העורר בהוסטל בתנאי "מעצר בית" איננה אפשרית, תשמר לעורר הזכות להציע חלופת מעצר הדוקה במקום אחר, שיאפשר לו קבלת טיפול בהוסטל, או במסגרת טיפולית אחרת, וזו תיבחן בהתאם למקובל.

בצדק ציינו המשיבים כי המבקשים לא פרשו בבקשתם תשתית עובדתית מלאה להוכחת מצבם הכלכלי, כגון פירוט הוצאותיהם, וכי לא תמכו טענותיהם באסמכתאות מספקות. כך למשל לא צורף כל אישור לגבי מצבה של החברה-המבקשת 1 ולא צורפו תדפיסי חשבון בנק של המשיבים 2-4. יחד עם זאת, יש ליתן משקל לעובדה שטענות המבקשים בבקשת רשות הערעור נוגעות גם לטענתם כי אין באפשרותם להפקיד ולשלם את הסכומים עליהם הורה בית המשפט קמא.    

דעתי היא כי נכון עשה בית המשפט המחוזי, עת החמיר בעונשו של המבקש וחבריו, והעביר בכך מסר ברור ותקיף, לעניין חומרת התנהגותם הנפשעת. יש לגנות בחריפות מעשים כגון אלו, שיש בהם לא רק פגיעה קשה בגופו ובכבוד של אדם, באשר הוא, אלא גם חתירה תחת האינטרס הציבורי שבהתנהלות התקינה של עבודת עורכי הדין, ושל כל מי שעושה בשליחות החברה לפתרון סכסוכים, במסגרת מקצועו.

בית המשפט המחוזי פירט באופן מקיף הן את נסיבותיהם האישיות הלא פשוטות של המערערים, והן את הנסיבות להחמיר עימם; לא בנקל יתערב בית משפט שלערעור בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בכל הנוגע לענישה. התערבות שכזו תיעשה אך במקרים בהם ישנה חריגה ברורה מנורמת הענישה הראויה וההולמת את המעשה ואת עושיו.

בקשת רשות הערעור נדחית. החלטתו של בית המשפט לתעבורה, לפיה יפסל המבקש מלהחזיק רשיון נהיגה למשך שנתיים – תעמוד על כנה.

כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך. בנוסף, הגדרותיו של ההסכם הדיוני והרחבת תחולת השתק הפלוגתא לצורך הסדר זה הותוו לראשונה על ידי באת כוחו של המבקש בעצמה, ובעקבותיהן הסכימו עליו הצדדים. באותה מידה ניתן היה לבקש באותו מעמד להבהיר את ההיפך הגמור.     

עבירת השוד היא עבירה חמורה, שכורכת בתוכה איום על הסדר החברתי, כמו גם על הביטחון האישי של כל אחד ואחת מיחידי החברה. יש להילחם בתופעה שהליכה הביתה בשעת ערב, שאמורה להיות פעולה שגרתית ומשרת שלווה, תהפוך להיות "משימה" שצריך לצלוח אותה באומץ ובנחישות. אכן, חייו של המערער לא היו קלים. אולם, ניתן להתרשם שבית המשפט קמא נתן ביטוי גם לשיקול זה.   

מתגובת המדינה למד בית המשפט כי בבית משפט השלום חויבו המבקשים בהפקדת ערובה כספית בסך של 10,000 ₪. החלטה זו באה לאחר שהמבקשים טענו כי מצבם הכלכלי קשה, וכי חיובם בערובה יחסום את האפשרות לבירור תביעתם. מסתבר כי הסכום האמור הופקד תוך ימים אחדים. לאחר עיון בכלל החומר שלפני בית המשפט, נקבע כי אין בידיו לקבוע ממצאים מדויקים ומבוססים באשר למצבם הכלכלי של המבקשים.