אין להיעתר לבקשתו של המבקש, אשר כל כולה נוגעת לנסיבותיו הפרטניות, וכוללת השגות על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. זאת ועוד, הזהות בין נימוקי הערעור לנימוקי הבקשה, תוך התעלמות מהקריטריונים הנהוגים בשיטת משפטנו לקבלת בקשה לרשות ערעור, מלמדת כי, הלכה למעשה, מדובר בערעור נוסף על הכרעתו של בית המשפט לתעבורה.

בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הפריך את חזקת החוקיות ממנה נהנית הרשות המינהלית המבקשת לאכוף את החוק, ולא נתן טעם של ממש לסבור כי ההחלטה להטיל עליו דו"ח חניה ולהעמידו לדין מהווה אכיפה בררנית (סלקטיבית), שהיא "אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני-אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא" 

טען המבקש, כי הערכאות הקודמות הוטעו לחשוב, כי באמתחתו 80 הרשעות בעבירות תעבורה, בעוד שהדבר אינו נכון. לטענה זו אין כל בסיס. גיליון הרשעותיו של המבקש הונח בפניי הערכאות הקודמות, והוא מונח גם בפני, ועולה ממנו, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי עברו התעבורתי של המבקש מכביד עד למאוד, וכולל 80 הרשעות קודמות, שביניהן מספר לא מבוטל של הרשעות בעבירות חמורות. לפיכך, אין להישמע לטענותיו של המבקש בנדון, וראוי היה לוּ טענה זו כלל לא הייתה נטענת. סוף דבר, משלא מצאתי הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

מאזן הנוחות מטה את הכף לדחות את הבקשה. הואיל ומדובר במכרז למתן שירותים, אזי אין מניעה שככל שהערעור יתקבל, המבקשת תוכל לבוא במקומה של ברזני. בהקשר זה, המבקשת לא הצביעה על כל נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לה אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש.  

אשר ל"מאזן הנוחות" דומני כי הוא איננו נוטה פה לטובת המבקשים. אחת הדרכים לבחינת "מאזן הנוחות" היא בחינת השאלה אם "ביצועו המיידי של פסק-הדין יגרום למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון" אינני סבור כי הרחקתה של המבקשת למדינת נתינותה, מולדובה, תגרום לה נזק בלתי הפיך. ככל שיתקבל ערעורה, תוכל המבקשת לשוב לישראל ללא קושי.  

כל הערכאות ששמעו את טענות הצדדים, מצאו שאין מקום לעכב את הפינוי. בית המשפט המחוזי בחן את סיכויי תובענת המבקשים הן ביחס לשטר המשכנתא, הן לגבי ההסכמים לדחיות הפינוי שנחתמו עם המשיב, והן בנוגע לויתור על זכות הדיירות המוגנת – ולא מצא בהן ראיות לכאורה מהימנות. עוד בחן את מאזן הנוחות ולא שוכנע כי הוא נוטה לכיוון המבקשים, למרות שמשמעות דחיית הצו היא פינוי דירת מגוריהם. מעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, לא מצאתי להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. 

המקרה שבפנינו עורר במלוא עוזה את שאלת ההתחשבות בחשדות חמורים בתחום טוהר המידות במסגרת הליכי מכרז. המסקנה שהגענו אליה היא ברורה: בעל המכרז רשאי, ואף חייב, לבחון גם שיקולים הנוגעים למהימנותם ולניקיון כפיהם של המתמודדים במכרז, ובכפוף לכך שהחלטה בעניין תהיה מבוססת על תשתית עובדתית ראויה. עם זאת, חשוב להבהיר את התנאים שעל-פיהם תפעל ועדת המכרזים, וככל הניתן לעשות זאת כבר במסמכי המכרז עצמם, ולא רק במסמכי הבהרות. כמו כן, ככל שבעל המכרז קובע כי על המשתתפים במכרז למסור פרטים אודות חקירה פלילית או עבר פלילי, דרישה זו צריכה להיות רלוונטית למכרז, על מנת למנוע פגיעה בפרטיות המציעים במידה העולה על הנדרש.

בית המשפט הנכבד קמא יישם הלכות מוכרות על עניינם של המשיבים וגם כאשר התערב בהחלטת הרשם, ראה לנכון לאבחן זאת מן ההלכה הכללית והמוכרת, המצמצמת ככלל את רמת הביקורת השיפוטית על הכרעותיו של הרשם. ההצדקה להחלת החריג, במסגרת פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא, נשענה – ובדין – על העובדה שהחלטת הרשם עמדה בניגוד להמלצת שני החוקרים שמונו על ידו, ועל העובדה שהיא נתקבלה על בסיס ניתוח לוגי של מארג הראיות ולא בשים לב להתרשמות בלתי אמצעית. 

מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה הגשת התובענה הייצוגית היא זו שהובילה להפסקת הגבייה ולפיכך, קיימים במקרה דנן שיקולים כבדי משקל ובהם שיקולי הכוונה ציבורית וכן שיקולי תפוקה התומכים בפסיקת סכום נכבד כגמול לתובעת המייצגת. עם זאת, שיקולים אלה אינם חזות הכל וככל שבשיקולי התשומה מדובר אין להתעלם מכך שנדרשה השקעה מועטה יחסית בהכנת התביעה ובניהולה, בפרט נוכח הודעת העירייה על חדילת הגבייה בשלב מוקדם של ההליך. בהתחשב בכל האמור לעיל באנו אל המסקנה כי יש להפחית את הסכום הכולל שנפסק למשיבה כגמול וכשכר טרחה, ולהעמידו על סך של 135 אלף ש"ח.

במקרה שבפנינו, לאחר שהוגשה לבית המשפט קמא התייחסותו של המינהל (שאינו צד להליך הפירוק) לבקשה למתן הוראות שהגישה המשיבה 1, קבע בית המשפט כי יש לדחות את עמדת המינהל והכריע במחלוקת הקונקרטית שהתגלעה לעניין הוצאת אישורי הזכויות ולגבי תוכנם ואף חתם על "צו פורמלי" בהקשר זה. בכך סיים בית המשפט מלאכתו ביחידה הדיונית שנפתחה בתוך הליך הפירוק ומעורבותו של המינהל בהליך תמה. בנסיבות אלה סבורני כי יש לראות בהחלטה "פסק דין" עליו נתונה היתה למינהל זכות ערעור.