בית המשפט דחה עתירה זו. ואולם, נוכח טענה שהועלתה בלא פירוט לפיה הוגשה על ידי השכנים תכנית חדשה המתייחסת לחלקה נשוא הדיון, לא יבוצע צו ההריסה עד חלוף 90 יום מיום מתן פסק הדין. 

המאזן בין האינטרס הציבורי בקיומם של הסדרי טיעון ובין האינטרס הציבורי בהלימה שבין העבירות לענישה בגינן, הוא האם העונש המוסכם חורג בצורה משמעותית מטווח הענישה הסביר בגין העבירות המיוחסות לנאשם. כפי שציינו בעבר, מקום בו מתקיימת חריגה שכזו, לא רק שבית המשפט אינו כפוף להסכמת הצדדים, הוא מחויב לסטות ממנה.

המבקש מודה שטעה מבחינה פרוצדוראלית כשלא גילה כי קיימת בידו הראיה אותה הוא מבקש להגיש בהתאם לכללי הגילוי, שכן סבר בטעות כי הוא פועל בהתאם להלכת סוויסה. למרות טעותו זו טוען המבקש שהיה מקום לקבל את הראיה ולא לדחות את הבקשה מטעמים פרוצדוראליים; חרף ניסיון המבקש לטעון אחרת, הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית והיא אינה חורגת מהעניין של בעלי הדין בסכסוך זה.

ההחלטה בעניינו של המשיב אינה פשוטה. למשיב עבר פלילי מכביד, והוא חזר ונכשל לכאורה בעבירות, תוך פגיעה בתהליך השיקום שעבר. אף-על-פי-כן, אני סבורה שבמקרה זה יש לייחס משקל להתרשמותו החיובית של שירות המבחן מסיכויו של המשיב להשתקם, כמו גם ממחויבותה של משפחתו לסייע לו, חרף הקשיים שעולים מן התסקיר. מבחינתי, הנקודה המכרעת היא שבשנים שחלפו מאז ראשית ריצוי מאסרו ניתן היה להיווכח שהמשיב מציית לכללים של מסגרות שבהן הושם, ונוטה לסטות מדרך הישר רק כאשר אינו נתון במסגרת. בנסיבות אלה, ככל שמעצר הבית שהושת עליו כולל תנאים ברורים והדוקים דיים – כפי שנעשה – דומה שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

בעצת בית המשפט ובייעוצו, חזר בו המערער מערעורו והערעור נדחה. המערער הבהיר כי בכוונתו להגיש לרשויות תכנית אלטרנטיבית.  

לאחר שמיעת הערות בית המשפט, חזר בו בא כוח המערערים מן הערעור, והוא נדחה. כמובן, ששמורות לו כל הטענות בתביעת הפינוי.  

לאחר שמיעת הערות בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה לסכום שנפסק יתווסף סכום נוסף של 127,400 ש"ח בתוספת 20% שכר טרחת עורך דין.   

לאחר שמיעת טיעונים ובהמלצת בית המשפט משך המערער את הערעור. הועלתה שאלת חישוב ניכויים של ימי המעצר מאחורי סורג ובריח, שעליו החליט בית המשפט קמא בגזר הדין בלא פירוט. לדברי הסניגור המדובר בארבעה חודשים. הפרקליט נטל עליו לבדוק ולהעביר הודעה היום. 

הסמכות להורות על מתן פרטים נוספים מהמשיב אינה קמה בטרם שניתן צו-על-תנאי. כך נפסק לא אחת, בהסתמך על הוראת תקנה 12 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, שלפיה בקשה לבית המשפט תוגש "תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר".