כל עוד לא הוכרעה הטענה בנוגע להיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בירושלים על ידי הערכאה הדיונית, אין מקום להגשת בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב].

טענת בא-כוח המבקש לפיה "נבצר ממנו" להגיע במועד למזכירות בית המשפט להגשת ההליך נטענה בסתמיות מבלי שהובהר ופורט מדוע נבצר הדבר ממנו, והבקשה אף לא נתמכה בתצהיר או באסמכתא אחרת כלשהי. יחד עם זאת, האיחור בהגשת הערעור על ההחלטה מיום 6.2.2013 הינו אכן קל ביותר - איחור של שעות ספורות ולכל היותר יום אחד.   

בפסיקה נקבע לא אחת, כי הנימוק של עומס התיקים אינו בעל משקל מכריע לצורך הכרעה בבקשה להעברת מקום דיון, וכי ההתחשבות בו תיעשה על רקע משקלם של הנתונים האחרים הצריכים לעניין, והכוונה היא למבחנים של מירב הזיקות ומאזן הנוחות. הלכה זו חלה כאשר נטען כי אין להעביר את הדיון בהליך עקב עומס בבית המשפט הנעבר, אך גם במקרים בהם נטען כי יש להעביר את הדיון בשל העומס בבית המשפט לוֹ הוגש ההליך.  

בנסיבות הקיימות, היה על המבקשת להזדרז ולהגיש את הבקשה דנא (- בה שבה המבקשת ועותרת להעברת הדיון בהליך לבית משפט השלום בנצרת) בהקדם האפשרי ולא להמתין עד יומיים לפני מועד הדיון שנקבע בבית משפט השלום בכפר סבא. 

בית המשפט המחוזי גם קבע נכוחה כי למחדלי החקירה הנזכרים בטיעוניו של בא כוח המערער, אין חשיבות של ממש לצורך הקביעה אם ליבּת עדותה של פלונית היא אמת. אמנם נפלו פגמים בהקלטות חקירתה של פלונית ובהקלטת העימות, אך הדברים תועדו גם בכתב ולא היתה מחלוקת לגבי תוכנם; באשר לעונשו, אין הצדקה להקל עִמו עוד. השיקולים לקולא מוצו בהתחשבות של בית המשפט המחוזי בנסיבותיו של המערער בכך שהעונש שנגזר עליו סוטה לקולא מעונש המינימום הסטטוטורי. המעשים הרבים, גילה הצעיר של פלונית, ניצול המערער את מגוריו בבית אִמה, יחסי האֵמון והקִרבה, כל אלה אינם מצדיקים כל הקלה נוספת בעונשו.

בעלי הדין הגישו סיכומים מקיפים בכתב וכן שמענו טענות בעל-פה. בסופו של יום מסקנתנו היא שבית משפט קמא צדק בקביעותיו וכי אין מקום להתערבות של ערכאת הערעור.

אף שמוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים וכי הפקדת העירבון עלולה להכביד עליו, כבר נפסק כי על מי שמבקש לפטרו מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום.כזאת לא נעשה בעניינו. פרט לטיעונים בעלמא, שלא נתמכו בראיות לא העמיד המבקש ולו תחילתה של תשתית עובדתית אשר עשויה לאפשר היענות לבקשתו.

במסגרת הדיון לפני נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם מסרה המשיבה לבאי כוח העוררים תקליטור הכולל את רשימת השיחות הנוגעות ולצידה פירוט קצר בדבר תוכן השיחות, אם לאו. במסגרת השלמת טיעוני הערר שהגיש עו"ד ברק, לא נטענה כל טענה בעניין. ברי כי ככל שלבאי כוח העוררים תהיינה טענות במישור זה, פתוחה לפניהם הדרך לפנות לבית המשפט קמא בעניין זה. כמו כן אזכיר, כי לאחר שיעיינו באי כוח העוררים ברשימת השיחות הנוגעות, יוכלו הם, ככל שיחפצו בכך, לפנות לבית המשפט קמא בבקשה מפורטת וקונקרטית לעיין בחומר שלא נמסר להם ואשר יש בו, לשיטתם, ערך להגנת מרשיהם – והכל כאמור בפסיקתו של בית משפט זה.              

יודיעו העותרים עד ליום 4.3.2013 אם ברצונם למחוק את עתירתם ולהגיש בקשה מסודרת לוועדה המקצועית לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל או שמא הם עומדים על עתירתם.

ככל שסיכויי התביעה טובים וככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. בנסיבות אלה סבורני כי יש להיזהר מליתן משקל יתר לטענה – הנטענת במסגרת מאזן הנוחות – כי כאשר מדובר בחוזה מסחרי, הנזק תמיד ניתן לפיצוי כספי ולכן אין הצדקה למתן סעד זמני. בנוסף, סבורני כי יש להיזהר מליתן משקל יתר לטענה כי אין להעניק, ככלל, סעד זמני המתלכד עם הסעד הסופי [ובלאו הכי כוחו של "כלל" זה פוחת מקום בו מתרשם בית המשפט כי סיכויי התביעה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.