סבורים אנו כי אין מקום להתערב בהחלטת הפרקליטות בדרג בכיר של פרקליט מחוז הנשענת על אדנים ראייתיים והעומדת על ענישה מאחורי סורג ובריח, אם גם פחותה מזו שהיתה אפשרית אילולא הקשיים הללו, בהנחה של הרשעה בעובדות כתב האישום. כאמור, בא כוח העותר לא ראה לנכון, לצערנו, לקבל הצעות שעלו בהקשר העיון בחומר והדיאלוג עם הפרקליטות. מכל מקום, אין הדברים מגיעים לכלל התערבות ואיננו נעתרים איפוא לעתירה.

מעיון בחומר שהונח בפני מצאתי כי הבקשה מתייחסת לעניינו של המבקש בלבד ואינה מעלה כל שאלה כללית. המבקש אף לא העלה טעמים כבדי משקל אחרים שיצדיקו את קבלת בקשתו. ככל שבקשת הרשות לערור מבוססת על כך שבעקבות שינוי החלטתו המקורית של בית משפט השלום בהחלטתו של בית המשפט קמא זוהי לו ההזדמנות הראשונה שעומדת לו, למעשה, לערור – אין מקום להיעתר לה. בית משפט זה כבר חזר וקבע ש"הפיכת החלטה" מערכאה לערכאה אינה מהווה עילה לקבלת בקשה רשות לערור, לאמיתו של דבר, המבקש לא הציג כל טעם מיוחד אחר לקבלת הבקשה.

נוכח הסכמת הצדדים, אנו מורים על מחיקת העתירה בלא צו להוצאות.

אין מקום להעניק למבקש רשות ערעור משיקולי צדק, שכן אין מדובר באחד המקרים המיוחדים, בהם ייטה בית-משפט זה להעניק רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המבקש, שהינו רוקח במקצועו, הודה במכירתם של כדורי ויאגרה מזויפים, במסגרת עבודתו כרוקח, בבית המרקחת שבבעלותו. בנוסף, מכר המבקש את הכדורים המזויפים, מבלי שהוצג בפניו מרשם רופא, וזאת בשתי הזדמנויות שונות, שעה שתרופה זו אסורה למכירה ללא מרשם רופא, ועלולה להעמיד בסכנת חיים את המשתמשים בתרופה.

כל הבירורים שביצעו המשיבים בעניין בתי עלמין אלו, לרבות פתיחת קברים ריקים ובדיקת קברי "אלמונים", כמו גם בדיקת האפשרות שגופת המנוח נכללה ברשימות גופות שהועברו לרשות הפלסטינית, העלו חרס. גם בדיקות אצל גורמים רלבנטיים אחרים – שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד לביטוח לאומי, הרבנות הצבאית – לא העלו מידע כלשהו. למעלה מ-30 שנה חלפו מפטירת המנוח, וגם חלוף הזמן מקשה מטבע הדברים על איתור מידע רלבנטי. בנסיבות אלו, דומה כי בעת הנוכחית אין תועלת מעשית בהוצאת צו על תנאי. הבירורים שניתן היה לעשות – נעשו. המשיבים אף הבהירו כי אם תאותר גופת המנוח בהמשך, היא תועבר למשפחתו של המנוח. עם כל ההבנה לרצונו של העותר באיתור מידע הנוגע לאחיו, נראה כי התערבות שיפוטית בחלוף זמן רב כל כך לא תועיל, ובנסיבות העניין אין מקום להוציא צו על תנאי.

לא נתקיימה עילה במקרה זה לקיים משפט חוזר בעניינו של המבקש. סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט עשוי בתנאים מסוימים לאפשר לפתוח לדיון מחודש את ההליכים נגד הנדון. העילה הקבועה בסעיף 31(א)(2) מאפשרת להורות על קיום משפט חוזר כאשר מתגלות "עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון". לא שוכנעתי כי המבקש הצליח לעמוד בתנאי זה. דומה כי המסמכים שצורפו לבקשה, אשר לא לוו בהסבר מפורט מצד המבקש, לא יכולים לסייע לו. מדובר במסמכים אשר הוגשו לבתי המשפט בזמנים ובהליכים משפטיים אחרים שאינם מענייננו, כמו גם במסמכים שטיבם איננו ברור, מבלי שהוסבר כיצד יש בהם כדי לבסס את טענות המבקש.

העתירה תועבר לדיון בפני הרכב. 

המערער פריזי ארלדו, לא התייצב לדיון בערעורו שנקבע להיום. בא כוחו, עו"ד ניסים, כמו גם בא כוח המדינה עו"ד עוזיאל, הודיעו כי מאז חודש אוגוסט, שאז היה אמור להתייצב לריצוי עונשו, הוא נעלם ולא היה כל קשר עמו. גם שירותי הרווחה בדו"ח שהוגש לנו הודיעו שלא הצליחו ליצור עימו קשר, בנסיבות שנוצרו ועל דעת שני הצדדים הערעור ימחק. 

לבקשת בא כוח המערער אורי רש, ובא כוח המדינה ידחה ביצוע תשלום הקנס שהושת על המערער בשלושה חודשים נוספים מהמועד שנקבע בגזר הדין של בית המשפט המחוזי (27.2.2013). במידה והמדינה תבקש להקדים את מועד התשלום, תודיע על כך לבא כוח המערער מספר ימים קודם לכן על מנת לאפשר לו להגיב לדרישת התשלום.

שמענו בהרחבה את טענות הצדדים, בהמלצתנו, חזר בו המערער בע"פ 2742/12, אורי רש, מערעורו על ההרשעה, והערעור נמחק.