בית משפט קמא הגדיר את מעשיהם של המערערים ושל חבריהם כמעשי "לינץ'" שנעשו במנוח, ואכן נראה כי מדובר בהגדרה קולעת. המדובר בפעולה אלימה ואכזרית של מספר רב של פורעים, התוקפים אדם בודד וחסר ישע, שכל חטאו נעוץ בטענה כי הוא פגע בכבודו של אחד מבני משפחתם. בצדק קבע בית משפט קמא כי מדובר בהשתלשלות עניינים "מחרידה ומעוררת חלחלה", שעה שמתקבצת חבורה גדולה של פורעים, המחליטה לקחת את החוק לידיה, ולתקוף את המנוח באופן אכזרי וחסר כל חמלה.על יסוד האמור לעיל, ומשלא נמצאה כל עילה להתערבות בעונשם של המערערים, אציע לחבריי לדחות את הערעורים על חומרת העונש.   

איננו סבורים כי המקרה דנן נכנס לגדרי החריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. בכל האמור לטענות העותר לפיהן החשוד הנוסף הוא שביצע את המעשים המיוחסים לו פתוחה הדרך בפני העותר להביא ראיות בעניין ולחקור עדים בנוגע לכך. בכל הנוגע לטענת העותר להגנה מן הצדק עקב אכיפה בררנית, הרי שאף אם אכן סתם בית המשפט המחוזי את הגולל על טענה זו – ואיני מביעה כל עמדה בנוגע לכך – אין בכך כדי להביא את בית משפט זה להתערב בהליך הפלילי, והעותר יוכל להשיג על דחיית טענתו זו במסגרת ערעור שיגיש, ככל שהדבר יהיה דרוש, על פסק הדין הסופי, סוף דבר: העתירה נדחית על הסף.  

נראה לנו כי עמדות הצדדים קרובות, ומבקשים אנו להציע מתוה לפשרה שיסיים סוף סוף את הסאגה הנמשכת מזה שנים רבות. ישנה הסכמה לכאורה שהמשיבים 3-1 יקבלו זכויות של בית מקצועי ב-500 מ"ר, שהם הקרקע עליה עומד בית והקרקע סביבה. המסים ככל שידרשו, ולרבות דמי חכירה החלים לשטח זה ישולמו על-ידי המשיבים 3-1, וכמו כן ככל שיידרש תכנון הנוגע ספציפית לשטח זה, כמו לעניין קביעת גבולותיו, ישולם חלק זה על-ידיהם. שני הדונם הנותרים של החלקה המקורית יטופלו על-ידי המינהל או האגודה לפי זכויותיהם, לרבות התכנון לגביהם,  

נוכח היקפה של הבקשה למתן רשות ערעור ברע"א 8263/12 מצאתי להפחית גם את סכום העירבון שנקבע בגדרה ולהעמידו על סך של 10,000 ש"ח, העירבונות בשיעורים האמורים בכל אחד מן ההליכים שבכותרת יופקדו בתוך 21 ימים ממועד המצאת החלטה זו, ולא - יירשמו ההליכים לדחיה ללא הודעה נוספת.

דין העתירה להידחות על הסף. כלל הטענות שהעותר מעלה בעתירתו הן טענות ערעוריות מובהקות, שאינן מקימות עילה להתערבותו של בית משפט זה. מעבר לכך, העתירה מציגה תמונה חלקית ביותר של תולדות ההתדיינות בין העותר למשיבים, ומשכך אין מנוס מלהגדירה כלוקה בחוסר ניקיון כפיים, נוכח האמור העתירה נדחית על הסף. העותר יישא בהוצאות משפט ובשכ"ט של עורך-דינם של המשיבים 3-2 בסך 3,000 ₪.  

הנחת המוצא היא כי הגשת ערעור כשלעצמה איננה מעכבת ביצועו של פסק הדין (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין)) ועל המבקש את עיכוב הביצוע לשכנע את בית המשפט כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בנוגע לסיכויי הערעור, פסק דינו של בית משפט קמא מנומק היטב והנטל המוטל על המבקשת בערעור כבד למדי. אשר למאזן הנוחות, על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי אם תדחה בקשתו יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.   

תמו טיעוני הצדדים. בשלב זה, לאחר שמיעת הצדדים ושיג ושיח, ביקשנו מבא כוח המשיבים להודיענו עד יום 17.3.13 מה היו השיקולים שלא להגיש נגד המערער כתב אישום בעבירות סמים שלגביה נמסר, כי היו ראיות לכאורה והסגירה היתה מחוסר עניין לציבור; על פני הדברים זו תימה, שכן הטענה היא כי היה מידע מודיעיני רב על פעילות פלילית של המערער, ויש כתב אישום תלוי ועומד. בנוסף יימסר לנו בהודעה היש נכונות להגיש כתב אישום עתה בעבירה בה עסקינן. 

כידוע, סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], היא להעביר את הדיון בעניין פלוני למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית לבית המשפט המקורי, ולא בשל העדרה של סמכות זו.   

העותרת לא צירפה כמשיב את הנילון, הרופא שערך בה את הבדיקה ומושפע מהעתירה במישרין. כמו כן, עיון בחומרים שהגישה המערערת, לרבות סיכומי הבדיקות אצל רופאים אחרים, מלמד כי אין בהם אינדיקציה לכך שלכאורה הרופא הנילון ביצע בה ניתוח עיניים ללא הסכמתה.

עיון בהחלטתו של בית משפט השלום, בבקשה לעיכוב הליכים שהגישה המבקשת, מלמד, כי ההליך שם נקבע לתזכורת לתאריך שהינו לאחר המועד שנקבע להגשת תגובתו של המשיב לבקשה לעיכוב הליכים. בנסיבות אלו, ומשבית משפט השלום טרם נדרש לבקשה לעיכוב הליכים גופה (והדעת נותנת כי יעשה כן לאחר קבלת תגובתו של המשיב), אין בידי בית המשפט להיעתר לחפצה של המבקשת.