ראשית, המערערת שילמה את מלוא האגרה. שנית, אין בבקשה נתונים – להבדיל מאמירות כלליות – לגבי המצב הכלכלי של המערערת ושל נציגה, וכאמור לא צורפו מסמכים שיש בהם כדי לבסס מסקנה בדבר היעדר מקורות כספיים. שלישית, אין בבקשה פירוט ותיעוד לעניין האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה. רביעית, המערערת מעלה את האפשרות "להסתפק בערבות צד ג", אך מעבר לכך שמדובר בחלופה שאינה שוות-ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית, הרי שהמערערת כלל אינה מציגה פירוט בעניין חלופה זו.  

אין מקום לשוב ולדון בטענות שהועלו ביחס לתוקף השעבוד או לעניין זכויותיה של חברת אורן בפרויקט; לכונס אין כל זכות לפעול למימושה של יחידה 110 במסגרת הליך הכינוס ושגה בית המשפט קמא משקבע אחרת. החלטתו של בית המשפט קמא, כך טוענים המבקשים, מעניקה לחברת אורן זכויות ביחידה 110 וזאת טרם שנתלבנו כל טענותיהם בקשר לזכויות אלו. המבקשים מוסיפים וטוענים, בין היתר, כי סכום החוב הנטען כלפי חברת אורן אף הוא טרם התברר וכן הם טוענים ביחס לבעלותם ביחידה 110 מכוח הסכם מכר שנערך בשנת 1982 - טרם רישום השעבוד.

נראה לבית המשפט כי מתחם הענישה שנקבע מתאים ואולי אף נוטה לקולא, גם לגבי אדם במצבו הנפשי של המערער. ככלל, מתחם הענישה צריך להיות גבוה יותר. בנוגע לרכיב הפיצויים שנגזר על המערער, כיוון שהמתלונן לא צורף כמשיב, אין מקום להתייחס לרכיב זה של הערעור. 

הערעור נסוב על חומרת העונש בלבד. לאחר שמיעת הערותינו ביקש ב"כ המערער לצמצם את ערעורו לשאלת הקנס שהוטל על המערער בסך 10,000 ש"ח; הוא הצביע על מצבה הכלכלי של משפחת המערער, שנפגע עוד יותר על ידי המאסר. הקנס הוא קנס סמלי כך שהוא כבר מביא לידי ביטוי את הקושי שיש, כנראה, למערער לשלמו.  

אין בית המשפט מבקש תגובה בתיק זה מהמדינה.  

הצדדים הודיעו לנו כי הגיעו להסכמה, ולפיה חלף ההרשעה בגרימת מוות ברשלנות יורשע המשיב בעבירת ההריגה לפי ס' 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.  

יש להבהיר, בין היתר, האם קיים מועד קבוע בו נשלחים החשבונות התקופתיים לכלל לקוחות הטלפון של המבקשת, או שמא קיימת שונות, בין הלקוחות, בכל הנוגע למועד משלוח החשבון. על פני הדברים, דומה כי יש לשקול את תיקון הסדר הפשרה כך ש"המועד הקובע" יהיה, לכל המאוחר, המועד בו יישלח חשבון הטלפון התקופתי בו תימסר ההודעה אודות ההטבה. בעלי הדין ימסרו הודעה עד ליום 11.3.2013. ככל שיוסכם על תיקון הסדר הפשרה, יצורף להודעה הסדר פשרה מתוקן. עם קבלת החומר יימשך הטיפול בבקשת רשות הערעור.

לעת הזו, אין עוד ספק בדבר מקום הימצאם של העותרים – לא נטען כי הם נעצרו שלא כדין; הם הובאו בפני שופט ועורך דינם נכח בדיונים במסגרתם הוארך מעצרם, ואף הסכים לכך. העותרים העלו גם טענות עקרוניות בנוגע לחובות החלות על המשיבים לבצע רישום של עצורים באזור ולדווח על תנועותיהם מרגע שנעצרו ועד שנרשמו במי ממתקני המעצר. שאלות אלה הועלו במסגרת עתירה אחרת התלויה ועומדת בבית משפט זה.     

לא אחת נקבע כי למעט מקרים חריגים ביותר, התחייבות עצמית לשאת בהוצאות המשיבים, גם כאשר היא ניתנת על ידי גופים בעלי איתנות כלכלית נטענת, אינה מהווה חלופה שוות ערך לעירבון.   

בהחלטת המשיבה לבטל את רשיון הכניסה הרב שנתי של העותר לא נפל פגם המצדיק את התערבותנו. המדובר בהחלטה סבירה אשר התקבלה משיקולים ענייניים ולאחר שלעותר ניתנו מספר הזדמנויות להסביר את עמדתו. כפי שגם ציינה המשיבה בתגובתה, ביטול הרשיון אינו מונע מן העותר לבקש רשיונות כניסה חד פעמיים ככל שעליו להיכנס לשטח המוגבל לצורך עבודתו, וכן באפשרותו לפנות למשיבה בבקשה לעיין מחדש בהחלטתה ככל ששינויי הנסיבות יצדיקו זאת, בנסיבות אלה, אנו דוחים את העתירה.