בנסיבות אלו, כמו גם בשל העובדה שהעתירה - בה מתבקש בית-משפט זה להתערב בפסק-דין של בית הדין הארצי לעבודה - אינה מגלה על פניה עילה להתערבותו של בית-משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אין מקום לפטור את העותר מתשלום אגרה בגין ההליך. יחד עם זאת, בשל המצב הכלכלי הנטען, אשר נראה כי אינו מן המשופרים, תופחת האגרה לסך של 500 ש"ח.  

הבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקש הינה לקונית, ובנסיבות העניין יהא הוא רשאי להגיש נימוקים משלימים לבקשתו בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו. לאחר חלוף המועד האמור תובא הבקשה בפני שופט.

הננו רואים להתערב בעונש שנגזר על המערער, ובמקום עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, שהושת על המערער על-ידי בית משפט קמא, הננו קובעים כי המערער יבצע שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 250 שעות, במסגרת בית החולים "בלינסון", בהתאם לתכנית שפורטה בתסקיר המבחן מיום 21.2.2013. המועד לתחילת ביצוע השל"צ ייקבע על-ידי שירות המבחן. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. הערעור על הרשעתו של המערער נדחה בזאת. הערעור על גזר הדין מתקבל.

בא כוח המבקש יגיש לבית המשפט הודעה תוך שבוע ימים, בגדרה יבהיר מדוע סבור הוא כי המתווה הדיוני הנכון לשמיעת השגתו על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת הינו בקשת רשות ערעור לפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית. לא מצאתי כי ישנם טעמים מיוחדים אחרים המצדיקים את עיכוב ביצוע צו ההריסה. המדובר הוא בצו הריסה שניתן לפני שנים ארוכות, ובמשך כל אותן השנים המבקשת לא פעלה באופן יעיל להסדרתו התכנונית. כמו כן, אין בטיעוני המבקשת אף לא ראשית ראיה לכך שיש מקום לדחות את ביצוע הצו לתקופה נוספת מטעמים הומניטאריים, או לכך שאין ביכולתה למצוא מדור חלופי שיספק את צרכיה לקיום בכבוד מינימאלי 

כידוע לכל, קיומה של שאלה משפטית כללית החורגת מדלת אמותיהם של הצדדים לסכסוך, או קיומן של נסיבות המחייבות התערבות שיפוטית לשם מניעת עיוות דין שאין להשלים עימו, במקרה דנן יישם בית המשפט המחוזי על עובדות המקרה הלכה קיימת (עניין רוזנצוויט), ומצא כי המבקש פעל במצב נפשי החורג מרשלנות גרידא בהיותו בניגוד עניינים מול קנוגה, וכי עצם עיניו תוך שהיה מודע למעילה באמונה של קנוגה לטובת שימור שמו הטוב והשאת רווחיו הפרטיים. 

בענייננו לא הוכיח המערער כדבעי כי אין באפשרותו לשלם אגרה בגין ההליך. מרבית המסמכים שצירף המערער נועדו להוכיח את מצבו הרפואי, ולצורך הוכחת מצבו הכלכלי צירף המערער שאלון המוגש בלשכת ההוצאה לפועל (אם כי לא הבהיר האם הוגש על ידו בפועל). השאלון אינו נושא תאריך כלשהו ופירוט ההכנסות שבגדרו עדכני לשנים 2010 ו-2011 וכן עולה ממנו כי ברשות המערער ואשתו שני כלי רכב (האחד מהם משועבד). מן הנתונים אשר כן פורטו עולה לכאורה כי מצבו הכספי של המערער אינו מן המשופרים ומשכך החלטתי להפחית את סכום האגרה לסך של 400 ש"ח.

בשים לב למצב הכלכלי הנטען אשר כאמור נראה כי אינו מן המשופרים ונוכח מהות ההליך ופערי הכוחות בין הצדדים, מצאתי להפחית את סכום העירבון (הגם שהועמד לכתחילה על סכום נמוך יחסית) ולהעמידו על סכום מתון ביותר של 3,000 ש"ח.

לא מצאתי כי יש במסמכים אלו כדי להצדיק את שינוי החלטתי, שכן גם במסמכים שצורפו כעת אין כדי לענות על הדרישה להוכיח כי אין באפשרותו של המערער לגייס את סכום הערבון בעזרת סביבתו הקרובה, וכפי שציינתי בהחלטתי סיכויי ההליך אינם מצדיקים גם הם להיעתר לבקשה. עוד יוזכר כי בנסיבות העניין העמדתי את האגרה ואת הערבון על שיעורים מתונים ביותר.  

בשים לב למצב הכלכלי הנטען אשר על בסיס הנתונים שפורטו ניתן להניח כי אכן אינו מהמשופרים, ובשים לב לעובדה שהמערערים לא חוייבו בהוצאות בבית המשפט קמא ולפערי הכוחות בין הצדדים, החלטתי להפחית את העירבון ולהעמידו על סכום מתון של 7,000 ש"ח.