דין הערעור להידחות.  במקרה הנדון, ציין המערער במפורש כי הסיבה לבקשת הפסלות היא אופן ניהול המשפט על ידי בית המשפט לתעבורה ואי-שביעות רצונו מן ההחלטות הדיוניות. ערעור פסלות שופט אינו המקום להעלות טענות ערעוריות. כך הוא באופן כללי, וכך הדבר שבעתיים נוכח ההחלטות שנתקבלו בענייננו, אשר אינן מעלות ולו רמז לגיבוש עמדה של בית המשפט כלפי הנאשם עצמו או כלפי תוצאת ההליך.   

מושכלת יסוד היא כי עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, אף שנתון הדבר לשיקול דעתו, הלכה מקובלת היא כי בית המשפט יטה לכבד הסכמים שבין הצדדים' בהינתן תניית שיפוט זר, השאלה אפוא איננה האם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, אלא האם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראות ההסכם בו נקשר. בעניננו מתקיימות נסיבות המצדיקות את שמיעת תביעתה של אלינור בצוותא חדא עם תביעתו של ארקדי, ואין לקבל את בקשת המבקשים להורות על עיכוב ההליכים נגדם נוכח קיומה של תניית שיפוט זר.  

לסיכום, לנוכח הנסיבות המחמירות ובהיעדר נסיבות מקלות של ממש, נקיטת רף הענישה המחמיר – הן בעונש המאסר והן ברכיב הפיצוי – על ידי בית המשפט קמא איננו מגלה עילה משפטית להתערבות ערכאת הערעור. כלי הפגיעה, מקום הפגיעה ומספר הפגיעות משתלבים יחד כדי להוכיח את יסוד ההחלטה להמית. מבוססת היטב אם כן קביעת בית המשפט המחוזי לפיה "כל הנתונים לעיל, בהצטברותם יחדיו, מובילים למסקנה אחת, ואין בלתה, לפיה גמלה בלבו של הנאשם ההחלטה להמית את המתלוננת, להבדיל מכוונה לבצע בה רק מעשה תקיפה"  

אין בידינו להיעתר למבוקש. העותרת נישאה לאזרח ישראלי, וקיבלה מעמד בישראל על יסוד נישואיהם מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. על העותרת לא הוחלו הוראות חוק השבות, והיא אינה זכאית למעמד מכוח היותה אלמנה של יהודי, כפי שגם עולה מתגובת המשיב, עיקר העתירה נוגע להחלתו של סעיף 7 לחוק האזרחות, שעניינו התאזרחות כשאחד מבני הזוג אזרח או מבקש להתאזרח. והנה על-פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לאותו חוק, עתירות בנוגע לסעדים או החלטות המבוססות על סעיף 7 לחוק האזרחות יידונו בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים. מכאן, כי לעותרת סעד חלופי בדרך של פנייה לבית המשפט לענינים מינהליים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שמעתי את הקלטת המתעדת את גביית העדות של חיימוב וצפיתי בסרט שהופק ממצלמת האבטחה, הגעתי למסקנה שהראיות הקיימות בתיק מבססות תשתית המצדיקה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כידוע, כלל נקוט בידינו הוא כי בעת בחינת תשתית ראייתית לכאורית יבדוק בית המשפט האם הראיות שבידי התביעה הן "...ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט – תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל – יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר". 

בתגובה מקדמית הודיע המשיב כי הוא נכון לבחון את בקשתו של העותר להתאזרחות פעם נוספת, וכך היה. ביום 6.11.2012 נערך לעותר שימוע בלשכת רשות האוכלוסין, וביום 28.1.2013 נשלחה אל העותר הודעה בדבר דחיית בקשתו, בנימוק כי: "מרבית חייך התגוררת מחוץ לתחום ישראל, וגם המעבר לתחום ישראל בשנת 2007, אינו מעיד על מרכז חיים חזק ומתמיד בישראל, ועל כוונות השתקעות עתידית בישראל כנדרש בחוק. עולה הרושם, כי הבקשה נועדה לבסס את המעמד בישראל, ולאפשר לאחר קבלת האזרחות, לשוב ולהתגורר בנכס באלראם", העתירה נמחקת אפוא בזאת. אין בכך כדי למנוע מן העותר לשוב ולעתור נגד ההחלטה החדשה, ככל שתהא לו עילה לעשות כן, על בסיס העובדות הרלוונטיות. 

הוחלט שהבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. משיבה 1 תגיש תשובתה לבקשה תוך 15 יום. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. העדר תגובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך.

הגם שמוקשה בעיניי קביעתו של בית משפט קמא כי הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם למבקשת, אם ייבנה הקירוי, הוא כספי גרידא – בשל אופיין של זכויות הבניה – והגם שאיני בטוח כי מסקנת בית המשפט בעניין טיב זכותה הלכאורית של המבקשת היא היחידה האפשרית, שכן על פני הדברים נראה שהתחשיב אכן שימש את הצדדים בחתימתם על מסמך העקרונות, כפי שטענה המבקשת, סבורני, כי, בשלב זה, בו אפילו לא ניתן היתר וכלל לא ברור מתי ניתן יהיה להתחיל בבניה בפועל, לא נפלה טעות בדחיית בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני להקפאת הליך הבקשה לקבלת היתר הבניה.

סיכומם של דברים, המבחן הכללי בשאלת פסלות שופט מלישב בדין, הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הינו קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". נוכח האמור לעיל, אין הערעור מגלה עילה ליצירת חשש למשוא פנים בניהול המשפט. הערעור נדחה אפוא מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב.

סבורני, שבנסיבות העניין יש אכן לאסור את עו"ד קרויזר, שלא התייצב לדיון בפניי, ולהביאו בפני בית הדין הרבני הגדול. משיובא עו"ד קרויזר בפני בית הדין יחליט בית הדין האם לשנות את צו המאסר או לבטלו. לעת הזו יישאר ההליך שבפניי על כנו וניתן יהיה לחדש הדיון לאחר החלטת בית הדין אם מעורב כלשהו יבקש לעשות כן. בכל מקרה, אם בית הדין יחליט כי לעת שעו"ד קרויזר יובא בפניו יש להותירו במאסר, ימסור בית הדין הודעה לבית משפט זה. או אז אקבע אם יש לקיים דיון נוסף בעניין.