בשל כל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לקבל את הערעור, לבטל את פסק-דינו של בית משפט קמא ולהורות על תיקון הרישום באופן ששלושה רבעים מן הזכויות במקרקעין (6/16 חלקים מן החלקה הרשומה במרשם) ישובו ויירשמו על שמם של המערערים, בהתאם לצו הירושה. הערעור לא הופנה, ובצדק, כנגד העברת הבעלות ברבע מן הזכויות במקרקעין שהיו רשומות על שם עבדאללה מתוקף צו הירושה ועל כן, וככל שהדבר נוגע לחלק זה של המקרקעין, אין בקבלת הערעור כדי להשפיע על זכויותיה של חברת ששון בו. 

התיק יוחזר לדיון בתוך 10 ימים לפני כל הרכב ורצוי בהשתתפות לפחות אחד מן ההרכב הקודם.

הביצוע יעוכב עד להחלטה בערר.

איני מוצא לקבל את טענת המבקש, כי תפיסת משאיתו מהווה "ענישה סלקטיבית". המבקש סומך את טענתו זו, על שחרורם, בתנאים מקלים יותר, של ארבעה רכבים אחרים שהשתתפו באירוע, ולפיכך, לדידו, במקרה דנן, הופר עקרון השוויון. דא עקא, שהמבקש לא דק פורתא בטענותיו, שהרי בעניינו שלו, ישנו גם ישנו שוני מהותי המבדיל את נסיבות תפיסת משאיתו, מנסיבות תפיסת יתר הרכבים באותו אירוע. כוונתי היא לעובדה כי נגד המבקש מנוהלים שני הליכים פליליים, בגין הובלת פסולת בניה במשאיות ללא רישיון עסק כחוק, כפי שציינה המשיבה בתגובתה לבקשה לשחרור התפוס; לעובדה, כי בעת הניסיון לתפיסת המשאית, מושא בקשה זו, המבקש, עצמו, סירב לעצור את נסיעתה, והיה צורך בסיוע משטרתי כדי להשלים את תפיסתה; ולכך כי שתי משאיות אחרות, אשר בבעלות המבקש, נתפסו בעבר בגין ביצוע עבירות דומות.  

יודגש כי החזרת התיק לבית המשפט המחוזי אין פירושה "פתיחה מחדש" של כל הסוגיות שבמחלוקת, אלא אך ורק דיון והכרעה בשאלות האמורות. ועוד יודגש, למען הסר ספק, כי אנו לא מביעים בשלב זה עמדה, ובוודאי לא קובעים מסמרות, בנוגע ליתר טענות הערעור, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. לאחר שיינתן פסק הדין המשלים, יגישו הצדדים הודעה משותפת על כך לבית משפט זה, אליה יצורף עותק נאמן למקור של פסק הדין. לאחר הגשת ההודעה המשותפת נקבע את המשך סדרי הדיון בערעור כאן, ככל שיידרש. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצדדים יגישו הודעה מעדכנת בתוך 4 חודשים בדבר סטאטוס ההליך בבית המשפט המחוזי.   

ראיתי להיעתר לבקשה. הליך זה לפי סעיף 62 בא ביסודו לבחון אם התנהלות המשפט תקינה, ואין מחלוקת כי בית המשפט המחוזי עושה כמיטב היכולת לקידום התיק, לאחר צמתים בעייתיים שונים כפי שתואר. האם נשתנתה נקודת האיזון בחלוף הזמן? אכן, רצוי היה כי תיק ממוקד כזה יסתיים לפני כן, אך כבר אמרנו כי על פי הנתונים אין הדברים רובצים לפתחו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה כל שניתן לייחל לו הוא השלמת הדיונים בתיק במהרה, בשתי הישיבות הקבועות ובמאמץ לסיום התיק (ככל הניתן) במהלך ההארכה הנוכחית. נסיבותיו האישיות של המשיב כבודן במקומן, אך עברו הפלילי המכביד אינו מעודד לצאת מגדרנו לשם  חלופה בשלב המתקדם הנוכחי. 

לא ראיתי להיעתר לערר. אין להקל ראש בעבירות בהן מדובר, ולכן האינטרס הציבורי הוא במיצוי הבירור, ושאלה היא אם מתחילה לא היה מקום למעצר בית מלא עד למיצוי הבירור, אולי עם חלון התאווררות בליווי מפקחים. מכל מקום, מעצר בית מלא לתקופה קצרה עד לדיון ב-19.3.13 אינו בלתי מידתי, בודאי לא באופן המצדיק התערבות; והרי לא עסקינן במעצר מאחורי סורג ובריח שמשמעותו אחרת כמובן, וישנו כל ההבדל שבעולם, מבלי להקל ראש באי נוחות שבמעצר בית.  

משיבה 2 תודיע האם בקשתה לפרסם את שם המבקשת עניינה בקשיים טכניים בקבלת החומרים (נושא שניתן להניח שיימצא לו פתרון) או שהבקשה נעוצה בטעמים עקרוניים. היה ועסקינן באפשרות השנייה, המשיבה רשאית תוך 5 ימים לפרט נימוקיה לכך.

איני סבור שהכרעה בשאלה המשפטית העקרונית שמעוררת המבקשת תועיל לה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה הקונקרטי דנן. בית המשפט לענייני משפחה בחן בצורה מדוקדקת ומקיפה את העדויות שנשמעו לפניו, הן מצד המבקשת והן מצד המשיב, האפוטרופוס הכללי, ומצא כי עדויות עדי המבקשת אינן מבססות את תביעתה ובחלקן אינן אמינות. זאת ועוד, נדבך עיקרי בתביעה היה, מטבע הדברים, עדותה של המבקשת עצמה, אשר בית המשפט מצא אותה בלתי אמינה, בלתי ממוקדת ומעלה תמיהה באופן כללי. קביעות אלה הינן קביעות עובדתיות מובהקות, המבוססות בראש ובראשונה על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעדים, ולכן הן אינן מקימות עילה להתערבות.  

הבקשה נדחית.  ניכרות אינדיקציות לתיאום בין המבקשות לבין נתבעים אחרים בתיק, על מנת לדחות עוד את בירור המשפט לגופו. כמסתבר, בעבר הרחוק אפשרו המפרקים לנתבעים לעיין בכלל המסמכים, וגם לאחרונה, בחלוף שש שנים ויותר, הסכימו כאמור לאפשר לחדש את העיון בכלל המסמכים, חרף ההכבדה שבדבר והעלות הכספית הגבוהה. דרישת המבקשות מאת המפרקים עתה, כמוה כדרישה "לקטלג" את הארכיון (שהוצת כבר פעמיים בעבר), והיא חורגת מן הנדרש בתקנות ובהלכה הפסוקה לצורך הליכי הגילוי והעיון. המפרקים אפשרו ועודם מאפשרים את מימוש הזכות לעיין. המבקשות רשאיות לבוא אל משרדי המפרקים לשם כך. זכויותיהן לא נפגעו, ואין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ולשנותה.