בעקבות המלצתנו הסכימו הצדדים לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש והתקבל באופן שהיקף שעות השל"צ שעל המערער (המבקש) לבצע יעמוד על 100 שעות במקום 150 שעות. ההוראה בדבר פיקוח שירות המבחן למשך שנה תעמוד בעינה.

אנו מחליטים איפוא לבטל את החלטת האישור לגבי תכנית רג/1203, להחזיר את הדיון לועדת המשנה להתנגדויות, ולבטל את הפרסום למתן תוקף. ועדת המשנה תדון בהקדם ככל הניתן, וכאמור – לא ניטע מסמרות באשר לתוצאה. הערעור מתקבל לפי זאת, ופסק דינו של בית המשפט קמא בטל. 

המבקש היה משוחרר לאורך כל השנים הרלבנטיות, לרבות מאז התלונה לפני למעלה משש שנים, ולא יוחסו לו עבירות חדשות. ואולם, עתה אינו נהנה עוד מחזקת החפות, ויש קושי מובנה בכך שמי שנדון לארבע עשרה שנות מאסר יסובב בשוק ככל הבריות. עם זאת נראה לי, כי השילוב שבין היותו של המבקש משוחרר ללא תנאים לאורך שנים (רק בשלב מאוחר, עם הכרעת הדין, עוכבה יציאתו מן הארץ והופקד דרכונו), והולדת בנו בימים אלה ממש, מצדיק עיכוב עד יום 11.4.13, תוך שהמבקש יימצא במעצר בית מלא, בתנאים מגבילים שיקבע לאלתר בית המשפט המחוזי; זאת – כדי לאפשר התארגנות מתאימה למבקש ולמשפחתו.  

לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין ובהם היקף ההליך ומהותו כמו גם העובדה שהמערער לא חוייב בהוצאות בבית המשפט קמא, ובשים לב לעמדת המשיבה 2, החלטתי להפחית את העירבון לסך של 15,000 ש"ח, סכום אשר יעמוד להבטחת הוצאות המשיבה 1 בהליך.

אין בידי איפוא להיעתר למבוקש. בנדון דידן לא השתכנעתי כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יזכו המבקשים בערעור, בפרט כשהם טוענים ש"פרוימוביץ (המשיב- א"ר) קיבל מהמבקשים, רק 4 השנים האחרונות, סך של למעלה משבעה מיליון ₪, כך שבוודאי לא יגרם לו כל נזק כתוצאה מעיכוב פסק הדין". מנגד לא הביאו המבקשים ראיות לסתור את התמונה שהצטיירה בפני בית המשפט המחוזי מן הדו"חות הכספיים של החברות בדבר התשלומים ששולמו למבקש 3, ופירוט כלל התקבולים שקיבל כמו גם שווי הבית בזרזיר.

אין מקום להיעתר לערעור זה. במהלך טיעונו של עו"ד מאיר, הבנו כי הטענה שהעלה בעניין הדרך איננה לאמיתו של דבר טענה בעניין אי חוקיות, כיון שסיווגה של הדרך היא דרך מקומית. הטענה נוגעת לאופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות התכנון. 

נוכח התנהלות זו של המבקש, אשר אף אם לא היה בידו לייצג עצמו בהליך לגופו יכול היה לפנות לבית משפט זה בבקשה למתן ארכה באופן עצמאי בסמוך למועד פנייתו ללשכה, וכן העובדה שבאת-כוחו לא הגישה אף היא בקשה מתאימה בסמוך למתן האישור להענקת הסיוע המשפטי, נוצר מצב בו למעלה משבעה חודשים מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא הוגשה לראשונה הבקשה להארכת מועד לבית משפט זה. בנסיבות אלו ונוכח אינטרס ההסתמכות של המשיבים אשר בשלב זה וודאי רשאים היו להניח כי פסק הדין של בית המשפט קמא הינו פסק דין חלוט, סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה.

לאחר שמיעת הערות בית המשפט, ובלי שיש בדבר משום הודאה בטענות הצדדים האחרים, חזר בו העותר מהעתירה והיא נמחקת. 

המדינה קיבלה על עצמה לבצע באמצעות גוף אובייקטיבי בדיקת ניטור רעש לאחר התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה. בא כוח העותרים יעביר למדינה תוך 14 יום את עמדתו בשאלה כיצד ראוי לבצע את הבדיקה האמורה. המדינה תשקול עמדתו ותחליט כהבנתה. 

דין הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי שקל את כלל השיקולים לחומרה ולקולא, ונתן להם את משקלם הנכון באופן מאוזן. אכן, ב"כ המערער הציג לעיוננו שורה של טיעונים התומכים בהקלה בעונש. יחד עם זאת, העונשים הקבועים בדין בצדן של העבירות בהן הורשע המערער – כבדים; לגבי עבירת הסחיטה באיומים – שבע שנים; ואילו לגבי עבירת התקיפה – שלוש שנים. גם אם נתעלם מביצוען של שתי עבירות התקיפה, העונש אינו סוטה מרף הענישה המקובל, ויש בנמצא כמה וכמה גזרי דין חמורים ממנו, לא כל שכן בהצטרף עבירות התקיפה לעבירת הסחיטה באיומים.