בהמשך לפסק-הדין על דרך הפשרה שניתן על ידי ביום 19.2.2013, ולבקשתם המוסכמת של הצדדים לתיקון טעות סופר, אני מוסיפה ומורה כי תבוטלנה הקביעות הכלולות בפסק-דינו של בית המשפט קמא מיום 15.5.2012 המייחסות למערערת חוסר יושר או התנהלות פסולה וחסרת תום-לב. למען הסר ספק מודגש עם זאת כי המימצא המשפטי לפיו הפרה המערערת את ההסכם נותר על כנו.  

עמדתי היא כי דין הערעור על חומרת העונש להידחות, מעובדות המקרה, כפי שנקבעו על-ידי בית משפט קמא, עולה בבירור כי המערער הפעיל כוח כלפי גופה של המתלוננת בעת שנטל את תיקה, וכתוצאה מכך גרם לה לכאבים ביד. לטעמי, די בכך, מבלי להיזקק למבחנים האמורים, כדי לקבוע שרכיב "מעשה האלימות" שבעבירת השוד, לרבות הנסיבות הנלוות אליו, התקיים.  

הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור. ערכאת הערעור התייחסה, באריכות, באשר לרף הענישה הנוהג בעבירה, כגון זו שבה הורשע המבקש, ואף תיקנה את הטעויות שנפלו בגזר דינו של בית-המשפט לתעבורה, באשר למתחם הענישה. לא מצאתי הצדקה להתערבות נוספת בעונש שהושת על המבקש לאחר שעונשו תוקן לקולא על-ידי ערכאת הערעור. נראה בעיניי, כי עונש זה מצוי בתוך מתחם הענישה המקובל לעבירה של גרם מוות ברשלנות, וזאת בהתחשב במכלול נסיבותיו של העניין הנדון. 

מצאנו לנכון ליתן משקל ממשי לנסיבותיו האישיות הקשות והייחודיות ולאמץ את המלצת שירות המבחן, שהייתה עקבית הן בתסקיר הראשון שהוגש והן בתסקיר העדכני, לפיה יש להסתפק במקרה זה בענישה שיקומית על דרך של שירות לתועלת הציבור. נדגיש כי התערבותנו בעונש שהושת על המערער נובעת מנסיבותיו המיוחדות של המקרה הקונקרטי בלבד ואין בה משום קביעת מדיניות ענישה בעבירות דוגמת זו שבביצועה הודה המערער.

הבקשה נדחית, הדבר צויין גם בהודעת הערעור ונמצא לכך אישוש בבדיקה באתר "נט המשפט". חישוב פשוט מלמד כי בהינתן מועד זה הערעור הוגש ביום האחרון אשר היה נתון למערער להגשתו, וכי אין ממש בטענות המשיב.

הערר נדחה. חומרתו של התיק גבוהה וחלקו של העורר בפרשה אינו מבוטל. המסוכנות הנשקפת ממנו בעינה עומדת. לנוכח זאת, גם אם המשך מעצר הבית המלא מקשה על העורר ומשפחתו מבחינה כלכלית, וגם אם חלקו אכן נמוך מזה של שותפו לכתב האישום, אינני מוצא הצדקה, לעת הזאת, להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ולאפשר את ההקלה המבוקשת.

הבקשה נדחית. למבקש מיוחסות עבירות אלימות חוזרות כלפי בת זוגו. לכך יש להוסיף כי כנגד המבקש תלוי ועומד מאסר מותנה בגין עבירות אלימות, זאת בנוסף להרשעות בעבירות רכוש. לנוכח נסיבות אלו, ערכאות קמא לא נעלו את הדלת בפני פתרון שיקומי אשר יביא להקטנת המסוכנות הנשקפת מהמבקש בטווח הקצר ובטווח הארוך, אולם נקטו בזהירות הראויה בבוחנם את החלופות המוצעות, בהן גם ההסדר הטיפולי בבאר שבע. בעניינו של המבקש התקיימו לא פחות מתשע ישיבות בהן נבחנה באופן כן ויסודי אפשרות השחרור לחלופת מעצר, זאת על בסיס שישה תסקירי מעצר.  

העתירה תימחק כמבוקש וכמוסכם. אין צו להוצאות.

לא מצאתי שנפלה טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לנוכח החלופה כפי שהוצגה. לנוכח הסכמת שני הצדדים כי יש לשקול את שחרור המשיב בכפוף להצגת חלופה ראויה ומבלי להביע עמדה, אעיר כי ניתן גם לשפר את חלופת השחרור שהוצגה למשל על ידי קביעת תנאים נוספים, כולל מפקח נוסף בבית ההורים.

העתירה תימחק כמבוקש וכמוסכם. אין צו להוצאות.