הבקשה נדחית. לא הועלתה כל שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ודי בכך בכדי לדחות את הבקשה. למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי שנפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וכי גזר הדין הולם את חומרת העבירות בהן הורשע המבקש. נהיגה בזמן פסילה, הן מנהלית והן שיפוטית, מצביעה על זילות כלפי מרות החוק וזלזול בחיי אדם. העונש שנגזר על המבקש אינו חמור ומשכלל בתוכו את כלל הנסיבות לקולה, ביניהן נסיבותיו האישיות, אליהן נתנו דעתן הערכאות הקודמות.   

ערעור המדינה מתקבל. בעניינו של המשיב דכאן הן העבירה מושא הליך זה, והן העבירות הקודמות בהן הורשע, נעשו תחת מצבו הרפואי הנוכחי. מבלי לגרוע חלילה ממצב רפואי זה, העובדה כי מצבו הרפואי מאפשר לו לפעול באופן כה מסוכן לחברה, מחלישה את זכותו של המשיב לשים דגש, ודאי דגש יתר, על עניינו הרפואי. ואולם, שיקול המסוכנות אינו עומד לבדו. יש לבחון גם האם ייקבל המשיב טיפול רפואי נאות היה וייעצר. לכך ניתן להשיב בחיוב. על פי העולה מטיעוני העוררת, כבר כיום זוכה המשיב לטיפול תרופתי, ואף נקבע לו תור לביצוע בדיקת MRI מיד לאחר הפסח.  

הערעור נדחה. עומדים לפנינו תסקירי שירות המבחן בעניינו של המערער, לרבות תסקיר משלים שהוכן לקראת הדיון בבית משפט זה. תסקירים אלו אינם חיוביים כלל ואינם מובילים למסקנה כי יש מקום להפחתה בעונשו של המערער, שכן הוא אינו משתף פעולה כלל עם הליכי השיקום המוצעים לו, אינו מביע מוטיבציה לשנות את דרכיו, והתנהגותו סובלת מעליות אך גם מירידות מרובות.  

שני שיקולים עיקריים מהווים המפתח להכרעה בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים: מסוכנותו של הנאשם וקצב המשפט. הראשון נועד לשמור על האינטרס הציבורי והשני נועד להגן על זכויותיו של נאשם שנתון במעצר ולוודא שמשפטו לא יתארך מעבר לנדרש. במקרה שלפניי מסוכנותו של המשיב עולה בבירור מעובדות כתב האישום שהוכחו לכאורה. קצב המשפט לעומת זאת אינו מספק. זאת ברמה האובייקטיבית. עם זאת לא ניתן להתעלם מכך כי עיכובים בתיק נבעו לא אחת מבקשות הדחייה של בא כוח המשיב ובהמשך עקב התנהלותו והתנגדותו לייצוג.  

בשלב זה ניתן צו ארעי, המורה על "הקפאת" מועד פרישתו של העותר, ומבלי שתקופת הקפאה זו תיחשב במניין תקופת העסקתו של העותר, אלא אם ייקבע אחרת.

דין הבקשה להידחות. בכל האמור בנסיבותיו האישיות של המבקש, הרי שאלה בהחלט נלקחו בחשבון בעת גזירת עונשו, והביאו, כפי שציין בית משפט השלום הנכבד באופן מפורש, להקלה בלתי מבוטלת באורכו של עונש המאסר בפועל. לא מצאתי כי יש במצבו הרפואי הנוכחי של המבקש כדי להצדיק הקלה נוספת בעונשו, וחזקה היא שבעיותיו הרפואיות תקבלנה התייחסות ראויה עם התייצבותו לריצוי עונשו ובמהלך מאסרו.

אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור, וממילא גם לבקשה לעיכוב ביצוע, הוראת סעיף 38 לחוק הבוררות היא פרי איזון בין הצורך לעודד את הפנייה לבוררות כאמצעי לפתרון סכסוכים, לבין הצורך שלא לנעול את הדלת לביקורת שיפוטית על הליך הבוררות. זוהי מצוותו של המחוקק, אחריה מצוּוִים אנו למלא. על רקע זה, אין להיעתר לטענתן הדיונית של המבקשות. גם הטענה כי עסקינן לעת הזאת בהשגה בגלגול ראשון ולא בגלגול שני אין להלמה בנידון דידן. זאת, שכן גם לשיטה המבקשת לנהוג גמישות בהשגה בגלגול שלישי על החלטה שנולדה רק בערכאה הערעורית הראשונה.  

בא כוח העותרת הודיע, כי שולחתו קיבלה את הודעת המדינה בעניין שחרור הטובין הנזכרים כנגד הפקדת ערבות בנקאית, ותפעל ליישומה כתנאי לשחרור הטובין.  

הבקשה דינה להידחות, שמדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני-ראייתי, הנוגעת לניהולו השוטף של ההליך והניתנת במהלך שמיעת העדויות (במובחן משלב קדם המשפט), שככלל אין כל מקום ליתן לגביה רשות ערעור. מדובר בעניין שלגביו נתון לערכאה המבררת שיקול דעת רחב ביותר. אין להלום הליך השגה ערעורי על החלטה מהסוג הנדון, שכן אם יתאפשר לערער על החלטות ביניים מהסוג הנדון, לא ניתן יהיה לנהל את הליך שמיעת ההוכחות באופן רצוף, שוטף ויעיל ובירור התובענות לא יסתיים תוך זמן סביר.  

לתגובת המדינה עד יום א' 24.3.11 שעה 1000.