העתירה נדחית. עניינו של העותר נבחן לאחרונה בבית משפט זה ביום 15.10.2012 (בג"ץ 6891/12). לאור החומר שהתווסף מאז – לא ראינו הצדקה להתערב בהחלטה בדבר מעצרו המינהלי. 

לעותרת 1 יינתן רישיון ישיבה מסוג א/5. עמדת המשיב היא כי אם העותרת תינשא לתושב אזור או כאישה שנייה לביגמיסט יש לבטל את רישיון הישיבה האמור. העותרים כופרים בעמדה זו. בשלב זה לא נדרשת הכרעה במחלוקת, שכן מדובר בשאלה היפותטית שטרם הגיע זמנה. מוסכם, מכל מקום, כי ככל שהמשיב יראה לבטל את הרישיון מסוג א/5, יהיה זה לאחר שימוע לעותרים. 

לא מצאנו כי יש להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, ועל כן החלטנו לדחות את הערעור. לא התרשמנו, כי נפלה שגגה בגזר דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד. כפי שעולה באופן מפורש מגזר הדין, בית המשפט המחוזי נתן דעתו למכלול הנתונים, לרבות אלה אשר לימדו זכות על המערער, ובסופו של דבר החליט כי העונש ההולם הוא העונש שאותו ביקשה המשיבה לגזור על המערער.  

הערעור נדחה. העירייה העלתה טענות סף המקובלת עלינו, לפיה המחלוקת בתיק זה היא בעניין סיווג. המסלול הנכון שהיה על המערערת ללכת בו הוא הגשת השגה מדי שנה בשנה משנת 2004, ובמידת הצורך ערר וערעור מינהלי. תשומת לב המערערת הופנתה לדרך זו לכל המאוחר בשנת 2009, במכתב נציבות תלונות הציבור. המערערת הייתה מיוצגת בשנים הרלבנטיות. שוכנענו שלא נגרם עיוות דין, ולכן לא ראינו מקום לתת למערערת רשות להעלות טענות בדבר סיווג במסגרת עתירה מינהלית  

בעולם אידיאלי שאין בו שיבושים, דרך המלך היא הקפדה על קיום תקופות הכהונה הקצובה ללא חריגים, מינוי ועדות איתור כך שמלאכת בחירתו של מחליף לנושא משרה לתקופה קצובה תסתיים לפני תום תקופת הכהונה, והעברת תפקידים מסודרת מנושא המשרה למי שימונה במקומו. זו דרך המלך, אך לעתים ישנם שיבושים, כגון תקופת בחירות שחלפה – כפי שקרה בענייננו, המחייבים, לפרק זמן קצר, בחירה בין רעות ומציאת פתרונות זמניים, עד שניתן יהיה לחזור לדרך המלך. שיבושים יכולים להיגרם גם כאשר נושא המשרה מתפטר או, חלילה, נפטר. בחירת הפתרון היא, לעתים תלוית נסיבות ומצריכה "תפירה ידנית". לדוגמה: ייתכן שוני בין האופן בו יש למנות מחליף לנושא משרה שיש בידו סמכויות סטטוטוריות, דוגמת ראש הרשות, לעומת מי שאין בידו סמכויות כאלה. עשוי להיות משקל גם לשאלה עד כמה חסרונו של בעל תפקיד יוצר האטה בלתי סבירה בשירות הניתן לציבור. כשההחלטה כיצד לאייש משרה לתקופה קצרה נעשית משיקולים ראויים – לא נמהר להתערב בהחלטות כאלה. לרשויות יש מרחב שיקול דעת בעניין, והחלטות שונות עשויות להיות במתחם הסבירות.

ינוכו ממאסרו של המבקש משה אוחנה 33 ימים בהם היה נתון במעצר ב"פרשת הבילורוסים", בין 4.3.04 ל-4.4.04. איננו רואים מקום לניכוי בשל מעצר הבית.

העותרים יגישו בקשה חדשה המבוססת על טעמים הומניטאריים ועל טעמים הומניטאריים בלבד. בבקשתם יפרטו את הקשיים בהם הם נתקלים בדרך המעבר המוצעת על ידי המשיב, ויצרפו כל מסמך רפואי רלבנטי. המשיב ישקול את הבקשה מחדש שתתבסס אך ורק על הטעמים ההומניטאריים.

דין הערעור להידחות. צדק הרשם בקבעו כי אין די בהצבעה על מצב כלכלי ירוד על מנת להיעתר לבקשה למתן פטור מאגרה ומהפקדת עירבון. יש להצביע על קיומה של עילה להליך, ובבקשה לפטור מהפקדת עירבון – אף שסיכויי ההליך הינם טובים. תנאי זה לא נקבע בחלל ריק. כפי שלמערערת זכות להישמע בפני הערכאות השיפוטיות, כך גם עניינו של בעל הדין שמנגד שלא להיגרר להליכים משפטיים ערעוריים או מעין ערעוריים מבלי שיובטחו הוצאותיו.  

דין הערעור להידחות, הרשעתם של המערערים התבססה על ראיות נסיבתיות, שבחינתן נסמכת על ההיגיון, על השכל הישר ועל ניסיון החיים. כידוע, משקלן של ראיות מסוג זה אינו נופל מזה של ראיות ישירות, ובלבד שלא ניתן להסיק מהן אלא מסקנה הגיונית אחת המקימה יסוד להרשעה. אף לא נדרש כי כל אחת מן הראיות הנסיבתיות תבסס את ההרשעה בפני עצמה, ודי בכך ששילוב הראיות מעשה-פסיפס, יצביע על הנאשם, כמבצעה של העבירה מעבר לכל ספק סביר.

העתירה נמחקת בלא צו להוצאות. בנושאים רפואיים יש להשיב לפונים במהירות האפשרית, על פי טבעם של נושאים אלה. נזכיר גם כי לעת הזאת ניתן להגיע מאיו"ש לעזה אף דרך רפיח, עם כל אי הנוחות שבדבר. אנו מייחלים לימים טובים מאלה בהקשר האנושי בו עסקינן, ואולי גם יימצאו פתרונות ביניים של מפגשי מעבר, אך אלה אינם בידינו. לעת הזאת לא נוכל להוסיף על האמור.