לבקשת המדינה, ובהסכמת בא-כוח המשיב, מוארך בזה מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.   

אין בעובדה כי בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור ראשונה, הוא "בית משפט" ראשון היושב בהליכים, כדי לעקר את היות הדיון בבקשה כדיון בגלגול שלישי. אכן, בחוק הפטנטים קבע המחוקק הליכי השגה רחבים יותר מאלה הנהוגים דרך כלל בערעור האזרחי. כמו כן, כלל נקוט הוא בפסיקת בית משפט זה כי קביעת קיומו של חידוש או התקדמות המצאתית, הינן שאלות שבעובדה הנסמכות על התרשמותו של רשם הפטנטים. אף אם נאמר ש"חידוש" ו"התקדמות אמצאתית" הינן קביעות נורמטיביות-משפטיות, אין לשכוח כי הן קשורות הדוקות להכרעות העובדתיות והתרשמותו של הטריבונאל המקצועי.     

כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית. מציע במכרז המבקש פיצויי-קיום חייב להוכיח במאזן ההסתברויות כי הוא היה זוכה במכרז, אילולא היתה נשללת ממנו הזכייה שלא כדין. בידי עורך המכרז שיקול דעת נרחב בנוגע לשאלה כיצד להתקדם מרגע שנקבע כי יש לבטל את החוזה עם הזוכה במכרז. בעניין זה נקבעו ארבעה שיקולים שראוי שינחו את הרשות המנהלית בהחלטה האם להעביר את ביצוע המכרז למציעה השנייה בתור.    

יש לאפשר לערכאה הדיונית, הנחשפת למספר גדול של כתבי אישום ותיקים דומים, מרווח שיקול דעת וגמישות להסיק מסקנות אודות התגברותה של תופעת פשיעה בתחום עבריינות מסוים, אף אם לא הובאו לפניה נתונים עובדתיים חד משמעיים. עם זאת, על בית המשפט לנקוט במידת זהירות ראויה טרם יגדיר תופעת עבריינות זו או אחרת כ"מכת מדינה". כמו כן, גזירת עונש בהתאם למוצאו של אדם, מינו, עדתו או דתו כמוה כשקילת שיקולים זרים. יחד עם זאת, מעמדו של נאשם כמבקש מקלט בישראל אינו פועל רק לקולא, אלא עשוי לפעול גם לחומרא בתוך מתחם הענישה.     

מן המערערים לא נמנעה האפשרות להגיש בקשה לצירוף ראיות נוספות – אדרבא, הדגיש והבהיר בית משפט זה כי רשאים הם להגיש בקשה כזו, בהתאם לדין ולהנחיות (וללא צירוף הראיות עצמן), וכי בקשה זו תובא לפני ההרכב במהלך הדיון בערעור עצמו, כמקובל. למרות זאת, עשו המערערים דין לעצמם, והגישו פעם נוספת תיק מוצגים הכולל ראיות שלא הוצגו לפני בית המשפט קמא, וכן התייחסו לראיות בסיכומים (זאת בצירוף בקשה להתיר את צירוף המוצגים הנוספים, שאותה הם מבקשים להעביר ישירות לכבוד הנשיא).   

המעצר איפוא יוארך כמבוקש, השאלה שעל הפרק בגדרי סעיף 62 לחוק המעצרים היא האם תשעת החודשים שחלפו במקרה דנן מהוים נקודת מפנה לעניין המעצר, והדבר מתמקד בשאלת התנהלותו של המשפט. הפרשה שבה עוסק כתב האישום מורכבת וכוללת מעורבים רבים ועדים מרובים. ניכר המאמץ שנעשה לקביעתם של מועדי דיונים רבים, אם כי המשפט עדיין אינו מתנהל בקצב משביע רצון, וחוסר הנחת מכך ברור. נרשמה הצהרת המבקשת כי היא פועלת כדי לקבוע דיוני הוכחות נוספים. אבקש כי גם עמדתו של בית משפט זה באשר למאמץ לדיונים נוספים בהארכה זו תובא לפני בית המשפט המחוזי. 

אנו סבורים כי דינה של העתירה השנייה להידחות. הסיבות לכך קשורות האחת בשנייה: ראשית, העותרת בעתירה השנייה הינה גוף ציבורי שמתערב בריב לא לו. הדרישה של העותרת הינה להעתיק את בתי הספר בהם לומדים מאות תלמידים, זאת בשל הסיכון העלול להיווצר עקב פליטה של חומרים מסוכנים. לעותרת אין כל קשר ענייני לתלמידים בבתי הספר ואין לה כל קשר לבני הכפר. אין העותרת יכולה להפוך עצמה לאפוטרופא של בני הכפר והתלמידים. שנית, הנושא של העתקת בתי הספר עלה בגדרה של העתירה הראשונה. פרקליטות המדינה מעדכנת מעת לעת בעניין. משמע, הנושא נתון ממילא תחת עינו הבוחנת של בית משפט זה בגדרה של העתירה הראשונה.  

שמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים, המלצנו בפני הצדדים לנסות ולהגיע להסדר על פי מתווה שהוצע על ידנו בכל אחד מהתיקים (בג"ץ 9331/12 ובג"ץ 9341/12). אנו נעתרים לבקשתם למתן שהות על מנת לבחון ההצעות ולהתייעץ עם הגורמים המוסמכים.

עיריית מודיעין מכבים רעות חזרה בה מן ההחלטה הספציפית נשוא העתירה, ולא הוכח בפני בית-המשפט שהחלטה זו צפויה להישנות בעתיד. בית משפט זה "לא ידון בעתירה המעלה שאלות תיאורטיות ויירתע 'מקביעת הלכה שהיא כביכול מרחפת באוויר'". יש לפרש בצמצום את החריגים לכלל השולל דיון בעתירה תיאורטית, והעובדה שמדובר בסוגיה משפטית חשובה אינה מהווה טעם מספיק לצורך כך. עומד לעותר סעד חלופי בדמות פניה לבית משפט לענינים מינהליים.    

מן המפורסמות הוא שבית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהחלטות של בתי משפט אזרחיים או פליליים, להוציא מקרים שבהם עולה טענה של העדר סמכות או של שרירות בתחום מינהלי טהור. העתירה שבפני בית משפט זה מכוונת הלכה למעשה להתערב בפסיקתו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים.