שמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים, המלצנו בפני הצדדים לנסות ולהגיע להסדר על פי מתווה שהוצע על ידנו בכל אחד מהתיקים (בג"ץ 9331/12 ובג"ץ 9341/12). אנו נעתרים לבקשתם למתן שהות על מנת לבחון ההצעות ולהתייעץ עם הגורמים המוסמכים.

הוחלט לקבל את הערעור באופן שעונשו של המערער יועמד על 15 חודשים לריצוי בפועל, תחת 21 חודשים שנקבעו בהחלטה המקורית. המערער ושותפיו חיפשו קורבן מבוגר חסר ישע שמפאת גילו לא עלה בידיו לגונן על עצמו, ניצלו את חולשתו וגרמו לו לחבלות קשות. הצביון המוסרי-חברתי, ושכיחותן של עבירות מעין זו, מחייבת החמרת הענישה בכדי ליצור הרתעה. פטור מאחריות פלילית בשל קטינות "עוצר" בגיל 12. קטינות בטווח האחריות אינה מונעת הטלת עונש מאסר בפועל בביצוע עבירת שוד נגד קשישים. גיל הינו מטבע דו צדדי. כך בחיים – כך בשיקולי ענישה. כפי שבית המשפט מחויב להתחשב בגילו של מבצע עבירה קטין, כך יש לתת משקל ראוי לגילו של הקרבן.  

איננו רואים מקום להיעתר לערעור. כל מוכר וכל קונה, אם עיניהם בראשם, בודקים את המחיר שיבקשו או יהיו מוכנים לשלמו במשקפי ערכו הכלכלי של הנכס, הנגזר, בין השאר, מן הפוטנציאל התכנוני. המינון הכרוך בכך ומקורות ההסתמכות המדויקים הם עניין לכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. דווקא בשל כך, לטעמנו, היה מקום להעדתו של השמאי המוסכם ולחקירתו, כדי שיסביר את שיקוליו דבר דבור על אפניו. בשורה התחתונה, לא מצאנו דופי בהכרעות בית המשפט קמא. 

בדיון היום הקשינו בשאלות נוספות ובמיוחד בהתייחס להסדר מכוח החלטת ממשלה 2492, שעל פניו נועד למי שנמצא או שוהה שלא כדין בישראל והאם נעשית אבחנה גם במקרים אחרים בין שהיה שלא כדין בישראל לבין מגורים שלא כדין (לעניינינו הפלישה). המדינה תתייחס בכתב לשאלות שהועלו תוך 30 יום מהיום. בא כוח העותרים יכול להגיב 10 ימים לאחר מכן, על בסיס החומר שיונח בפנינו יינתן פסק דין בעתירה. 

אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, מסוכנותו של המשיב נלמדת מכמות הסם בהצטרף לעברו הפלילי המכביד. אשר לקצב התקדמות המשפט, אנו נמצאים בישורת האחרונה, ויש להניח כי הכרעת הדין תינתן בקרוב. יש להצר על כך שבית המשפט לא הורה מייד לאחר הביקור במקום על שמיעת הסיכומים, ובהתחשב בכך שמדובר בתיק שאינו גדול בהיקפו, שמא אף ניתן היה ליתן הכרעת דין בתוך תקופת תשעת החודשים.

אנו נותנים תוקף של פסק-דין להסדר בין המערער מס' 1 לבין המשיב, המפורט בסעיף 2 לבקשה המצורפת לפסק-דין זה ומסומנת לשם זיהוי באות "א". באם המערער מס' 1 לא יעמוד במלוא התחייבויותיו על-פי ההסדר האמור – פסק-דינה של ועדת הערר בתיק עמ"ש 4-08, מתאריך 10.03.2011, יעמוד על כנו, והשומה שהוצאה למערער מס' 1 בהתאם לפסק-דינה של ועדת הערר, תיוותר בעינה.

ניתן בזאת תוקף של פסק-דין להסדר הפשרה המפורט בהודעה המשותפת שהגישו באי-כוח הצדדים ביום 21.3.2013.

מניין תקופת ההתיישנות של תביעה לתשלום פיצויי הפקעה יחל לכל המאוחר במועד שבו הרשות המפקיעה תפסה חזקה במקרקעין שניטלו. זאת בהינתן קביעתו של הנשיא בפסקה 11 לחוות דעתו בדיון הנוסף, שלפיה תחולתה של ההלכה תושהה ותיכנס לתוקף בעוד שלוש שנים מהיום.  

סעיף 198 לחוק התכנון והבניה תוקן בשנת 2008 בתיקון 84, אך על המקרה דנן חל הסעיף בנוסח שקדם לתיקון. אף שדרך המלך להשיג על חוות דעתו של השמאי המכריע היא בהגשת ערר על פי סעיף 198(ה)(4), מן הראוי להותיר בידי ועדת הערר את האפשרות לקיים דיון בשאלת ביטול חוות דעתו של שמאי מכריע גם אם לא הוגש עליה ערר, באותם המקרים שבהם נפל בה פגם מן הסוג המצדיק ביטול של פסק בוררות גם אם לא הוגשה לגביו התנגדות. 

אין חולק כי העונש שנגזר על המערער הולם את מדיניות הענישה בכל הנוגע לעבירת השוד, ואך מצוי ברף התחתון של הענישה בגין עבירה זו. יחד עם זאת, מצא בית-המשפט כי יש בנסיבות החריגות של ההליך כדי להצדיק הקלה מסויימת בעונשו של המערער. נציין, כי נקבע לא אחת כי גם מקום בו לא בוצעה אלימות פיזית בפועל, וכן מקום בו כלל לא הוצג כלי הנשק, ראוי להטיל עונשים מרתיעים על המבצעים עבירות שוד. עם זאת, נסיבות ביצוע העבירה מעידות על כך שהיא בוצעה מתוך ייאוש, ללא הפעלת כל שיקול דעת של ממש.